רק הגבלות למתנגדי חיסונים יעשו צדק עם המחוסנים

בעוד העולם כולו עוקב אחרהתפשטות זן האומיקרוןומצפה לנתונים על מידת מסוכנותו, עולה ביתר שאת החשיבות של העלאת שיעור החיסון של האוכלוסייה נגד קורונה.

אירופה, שנמצאת בימים אלה בשיאו של גל חדש של תחלואה בקורונה, מתחבטת בשאלה כיצד אפשר להעלות את שיעור המחוסנים. הלקחים שהופקו בישראל בהתמודדות עם הגל הרביעי לא יושמו ביבשת, לרבות ההחלטה על מתן מנת הדחף, שהובילה לקטיעת הגל הרביעי בישראל ולשינוי פני המחלה - מזו של מבוגרים מחוסנים שרמת החיסוניות שלהם ירדה, למחלה של צעירים לא מחוסנים.

העלייה בתחלואה, לצד היענות יחסית נמוכה של האוכלוסייה להתחסן, חייבו חלק ממדינות אירופה להחיל מדיניות תקיפה יותר - החל מסגר שהוטל על הלא מתחסנים באוסטריה והפך לסגר כללי בשל הזינוק בתחלואה, דרך הטלת חובת חיסון על בני 60 ויותר ביוון וכלה בהצעה להטיל חובת חיסון על כלל התושבים, שנידונה בימים אלה בגרמניה. המדינות האלה כולן מדינות דמוקרטיות, המבינות כי נדרש שינוי מהותי בהתמודדות עם הלא מתחסנים.

בישראל תמונת המצב שונה. לצד שיעור גבוה יחסית של מחוסנים, עדיין יותר ממיליון ישראלים לא קיבלו את מנת הדחף, וכ־600 אלף לא התחסנו כלל. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לשוב לסגר כולל ולספוג שוב פגיעה קשה בכלכלה, בחברה ובתלמידים, שייאלצו לחזור ללמוד בזום.

למרבה הצער, פעולות ההסברה של מיטב המומחים מתחילת המגפה ועד היום אינן משפיעות על מי שמסרב להקשיב. בד בבד, אנשים חסרי אחריות, ובהם רופאים ומדענים, מפיצים מידע כוזב ומפחידים חלק מהאוכלוסייה. על משרד הבריאות לעמת את הרופאים הללו עם העובדות ולנקוט אמצעים משמעתיים נגד אלה מקרבם, המצדיקים באמצעות מידע לא מבוסס את הסירוב להתחסן.

מי שמחליט לא להתחסן חייב לזכור כי הוא לא מסכן רק את עצמו, אלא גם את משפחתו ואת כלל האוכלוסייה. במחקרים מישראל, לרבות מהמרכז הרפואי שיבא, נמצא כי מחוסנים נדבקים פחות. עוד נמצא כי אם מחוסנים נדבקים בכל זאת, הם בסיכון נמוך לחלות במחלה קשה ולא פחות חשוב - גם מדביקים פחות. ראינו זאת גם בשטח בכמה מקרים - אחד מהם כשרופא מחוסן שנדבק בזן האומיקרון בכנס בחו"ל הדביק מחוסן אחד בלבד בישראל, שנסע איתו ברכב סגור.

אם הסברה ומחקר אינם עוזרים בהעלאת שיעור המתחסנים, אין מנוס מלשקול הטלת הגבלות על הלא מתחסנים - אם על ידי הטלת סגר עליהם בלבד ואם על ידי העלאת מס הבריאות. בדומה להעלאת המס על סיגריות ועל אלכוהול, שנועדה לעודד את הפחתת השימוש בהם ולממן את עלויות הטיפול של המדינה בנזקי העישון והשתייה - גם העלאת מס הבריאות ללא מתחסנים מוצדקת ערכית ומעשית. בימים אלה עולות הצעות נוספות, ובהן להוציא לחל"ת עובדי מדינה שלא התחסנו ובכך פוגעים בציבור שאותו הם משרתים.

יודגש כי מערכת הבריאות לעולם תיתן את הטיפול הטוב ביותר לכל אדם, מחוסן או לא, אולם על מי שבוחר במודע לא להתחסן, להבין כי עליו לשאת בהשלכות של העומס הנוצר על מערכת הבריאות כתוצאה מבחירתו. לאור זאת, צעדים מעשיים, הכוללים הטלת הגבלות על הלא מתחסנים, הם הדרך לפעול בנחישות נגד הקורונה ולעשות צדק עם הציבור האחראי שכן התחסן.

הכותב הוא משנה למנהל המרכז הרפואי שיבא וחבר קבינט המומחים של הקורונה, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות