החלטות הקבינט עולות לנו בבריאות

שר הבריאות ניצן הורוביץ השיק אתמול (שני) את התוכנית החשובה "ניידת חיסון נמרץ", לעידוד ההתחסנות של יותר ממיליון ישראלים שלא הגיעו עד עתה לקבל את החיסונים הראשון והשני. מאז סיום הגל השלישי, חזרו ואמרו בכירים במערכת הבריאות כי יש להפעיל תוכנית לאומית לעודד את כל מי שלא הגיע להתחסן, אלא שבאופן שערורייתי, במשך כמה חודשים המשרד וקופות החולים לא עשו כל מאמץ מיוחד, ובטח לא מאמץ שמתחייב במצב חירום בריאותי, לשכנע את מאות אלפי הישראלים לעשות זאת. בבחינת "טוב מאוחר מאשר אף פעם", הורוביץ השיק תוכנית לאומית קריטית למאבק בקורונה, ויש לקוות שהיא תצליח להביא עוד מאות אלפי ישראלים להתחסן.

אתמול גם התפרסמו הדיונים והוויכוחים בקבינט הקורונה וההחלטה לפתוח, בכל זאת, את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר. בהחלטה הזו רצו רה"מ בנט והממשלה לשדר לכולנו כי הם מצליחים להתמודד עם הגל הרביעי עד כדי כך, ששנת הלימודים תיפתח כרגיל בכפוף לבדיקות, להגבלות ולהנחיות המיוחדות. זאת, יחד עם הצהרה חשובה מאוד על מתן חיסונים בשעות הלימודים בבתי הספר, על אפה ועל חמתה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. יש לקוות שההצהרה הזו גם תתממש. ההחלטה האחראית של הקבינט היתה צריכה להיות דחיית שנת הלימודים לתחילת אוקטובר, אחרי החגים, אבל עוד לפני שהחלו הדיונים היה נראה שלא יהיה לקבינט העוז להחליט זאת לטובת החיים והבריאות של כולנו.

וכך, בניגוד לרוח ולאווירה שהממשלה והעומד בראשה רוצים להציג, הגל הרביעי מכה באופן קשה וטרגי בישראל, עם מספרי שיא יומיים של חולים קשה ונפטרי הקורונה, אלא שלא ניתן כמעט לשמוע עליהם בהצהרות ובנאומים של שרי הממשלה. עשרות משפחות ביום מקבלות הודעה על פטירת יקיריהן מהקורונה, והאווירה שעולה מהממשלה ומקבינט הקורונה גובלת כמעט באדישות ובהפניית הגב לקורבנות. רה"מ מפריז ומדגיש בהצהרותיו את המחיר הכלכלי של הסגרים, אבל לא מבליט את המחיר הנוראי של אובדן החיים שפקד כבר כמעט 7,000 משפחות.

בנט חוזר ומזכיר בהצהרותיו כי חיזוק בתי החולים הוא אחד מעמודי התווך למניעת הסגר, והוא מתכוון להחלטה להוסיף בהדרגה, ובכפוף לגידול במספרי החולים, מאות תקנים של רופאים, אחיות ועובדי מינהל ומשק לכל בתי החולים. זאת כדי שיוכלו לעמוד, או לפחות להצהיר שהם יכולים לעמוד, בגידול במספרי החולים קשה. ואכן, חלק ממנהלי בתי החולים כבר שילמו את חלקם בהבנות עם ההמשלה, והצהירו בשחץ וברהב האופייניים לחלקם, כאילו הם עצמם שרי הבריאות, שלא לומר ראשי הממשלה, שבתי החולים כולם יוכלו לטפל באופן סביר בחולים קשה, וכך ישראל תוכל להימנע מסגר.

ואולם, הצהרות אלה רחוקות מהמציאות העגומה בחלק מבתי החולים. אפשר להתחיל בשבעת בתי החולים שאינם בבעלות המדינה, שחידשו שלשום את המאבק שלהם במדינה לקבלת התקציבים שהובטחו להם וחלקם לא ניתנו, ועל כך התלוננו חלק ממנהלי בתי חולים אלה כי הם רומו על ידי ההמשלה והמדינה. בראש בתי חולים אלה עומדים הדסה ושערי צדק, בתי החולים המרכזיים של ירושלים, שבלעדיהם לא יהיה אשפוז רפואי בבירה. העובדה שבתי החולים שוב זועקים לעזרה בעיצומו של הגל הרביעי, מעידה כמה שברירית ההצהרה של בנט על החיזוק שכבר הושג לבתי החולים בארץ.

ב"ישראל היום" נחשף לפני שבוע כי ד"ר מיקי הלברטל, מנהל בית החולים הממשלתי רמב"ם שבחיפה, סיפר בשיחות (המתועדות בהקלטות) עם מנהלי בתי החולים כי באחד מהדיונים על יכולת הספיקה של בתי החולים לטיפול בחולים קשה "היה כסאח". בנוסף סיפר שגורמים בכירים בממשלה אמרו לבכירים במשרד הבריאות כי "צריך להגיע למספרים האלה, תתפשרו, תרדו בסטנדרטים, הכל מקובל". לדברי הלברטל על כך השיבו גורמים בכירים במשרד הבריאות כי "אם באמת נגיע למספרים האלה ויתחילו למות אנשים ברחוב, אף אחד לא יבחר בכם יותר, תחשבו מה אתה אומרים".

ד"ר הלברטל סיפר למנהלי בתי החולים שלאחר דיונים סוערים השתכנע בנט שיש לתת תקציבים ותקנים חדשים לבתי החולים, ואכן ההבטחה הוסדרה עם המנהלים. ואולם, בפועל, מעדויות של חולים ובני משפחותיהם עולה כי בחלק מבתי החולים הטיפול בחולים קשה הוא כבר הרבה פחות מסביר, וסיכויי ההתאוששות שלהם, שגם בטיפול מיטבי אינם גבוהים, הם ירודים עוד יותר. כל זאת, בחסות קבינט קורונה שמתנהל כאילו אין כאן גל רביעי קשה וקטלני, שמותיר בישראל עוד הרבה מאוד קורבנות.