דיוני ועדת המומחים: השקיפות היא החיסון הטוב ביותר

עדות ברורה ליעילות החיסון, לראשונה גם במניעת מחלה קשה - לא פורסמה לציבור מעולם • הדיונים בנושא החיסונים - חשאיים • אסטרטגיית קבלת ההחלטות משתנה באופן לא ברור • האינטרס הציבורי בחשיפת נתונים ברור - אז למה זה לא קורה? • דעה

 , יהונתן שאול
, צילום: יהונתן שאול

ביום חמישי האחרון, בדיון המומחים בנושא חיסון בני 40 ומעלה במנת דחף, הוצגו נתונים מעניינים ביותר. לפי הנתונים, של מכון המחקר גרטנר, המנה השלישית לבני 60 ומעלה הקטינה פי ארבעה ויותר את הסיכון שלהם להידבק בקורונה, והקטינה פי חמישה עד פי שמונה את הסיכון שלהם ללקות במחלה קשה; עדות יפה וברורה ליעילות החיסון, לראשונה גם במניעת מחלה קשה.

אלא שהנתון החשוב הזה, שמדגים את חשיבות מנת החיסון השלישית, לא פורסם לציבור מעולם - לא בידי משרד הבריאות ולא בידי מכון גרטנר, לא בתום הדיון ואפילו לא שלוש יממות אחריו. הנתון נמסר מתוך ישיבת המומחים, אבל מי שהפיץ אותו לציבור הוא אלדד סיטבון המכונה "מואיז הקטן" - מסעדן ואחד ממומחי הקורונה בטוויטר, שהפיץ בקבוצת הטלגרם שלו את המצגת המלאה.

לא ברור למה הנתונים החשובים הללו, שגם מבוססים על מידע ששייך לציבור, לא מדווחים לו. זאת, בזמן שבארה"ב נתוני הוועדה המייעצת ל-FDA משודרים בשידור חי. בישראל פועלות שלוש ועדות, שבהן יותר מ-80 מומחים, בחשאיות כמעט גמורה.

רק לפני כחודש וחצי פרסמה כותבת שורות אלה את שמות החברים בצוות לטיפול במגיפות, ועוד קודם לכן - את שמות חברי הוועדה המייעצת לחיסוני הקורונה. לצד צוות נוסף לדיווח על יעילות ובטיחות החיסונים, דנים הגופים מאז סוף נובמבר 2020 בנושאים הרי גורל: תעדוף מתן מנות החיסון הראשונה והשנייה; מתן חיסון לבני נוער ולמתבגרים; וכעת גם מתן המנה השלישית.

אבל במקום שהדברים יתנהלו בשקיפות, וההחלטות יפורסמו בצורה רשמית, הדיונים מתנהלים בחשאיות וההחלטות לא נמסרות בזמן (לאחרונה, בעקבות ריבוי פרסומים בתקשורת מתוך הישיבות, שינו מעט במשרד הבריאות את ההתנהלות בנושא). הפרוטוקלים המלאים של הדיון מתפרסמים כעשרה ימים לאחריו, ולאחר שחברי הוועדה עברו ו"אישררו" את הדברים שאמרו שם. אפילו שמות חברי הוועדה היו, עד לא מזמן, בגדר חבורת סוד מוחלט בהחלט.

לצד אלו, גם הפורום שבו מתקבלות החלטות משתנה תדיר: כאשר היה צורך להעביר את ההחלטה על חיסון בני 60 ומעלה, כפי שגם הורה ראש הממשלה נפתלי בנט, הצטמצם לפתע מעגל מקבלי ההחלטות וכלל כ-42 איש בלבד, והמתנגדים שבהם זכו לשיחת שכנוע אישית מיו"ר הוועדה. אבל בשאר הדיונים, ובהם גם דיונים מכריעים, הפורום כלל 80 ויותר מומחים.

גם אסטרטגיית קבלת ההחלטות משתנה באופן לא ברור: מהצבעה אנונימית ברוב הדיונים - להצבעה שמית בדיון על חיסון במנה שלישית, כך שמשתתפים בדיון דיווחו על תחושה שהם תחת לחץ. בדיון האחרון, על חיסון בני 40 ומעלה, כלל לא הייתה הצבעה.

האם זה היה כדי למנוע מבוכה, כמו זו שנגרמה כאשר נחשף בחדשות 13 שבכירת המשרד, ד"ר שרון אלרעי פרייס, הסתייגה מהרחבת החיסון בדיון קודם וביקשה עוד נתונים? פלא שבאווירה כזו אומרים חברים בוועדה כי הם מרגישים כמו מקהלה יוונית, כמו חותמת גומי או כמו מי שמקיימים דיון משפטי אחרי שניתן כבר גזר הדין?

האינטרס הציבורי העליון כאן ברור לכל בר דעת: שאנשי המקצוע בוועדה לא יחששו להביע את דעתם; ושעמדתם המקצועית, וכמובן הנתונים, ייחשפו לציבור. אז למה, בעצם, זה לא קורה?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר