מתן חיסון שלישי: להחליט על בסיס מדעי

"כבר יבשו עינינו מדמעות...", שר שלמה ארצי. כולנו עברנו תקופה קשה של משבר קורונה עם יותר מ־6,400 מתים, סגרים נוראיים ופגיעה קשה בבריאות, בחברה, בחינוך ובכלכלה. המדענים פיתחו חיסון יעיל ובטוח בזמן קצר להפליא, ומערכת הבריאות הובילה מבצע חיסון מזהיר. הציבור הבוגר בישראל נענה בצורה טובה, ורובו התחסן בשתי מנות חיסון. עכשיו עולות קריאות למתן מנת חיסון שלישית. האם נזדקק לה?

אפילו בזמן מגיפה, שבה חייבים לפעול במהירות ולקבל החלטות בתנאי אי־ודאות, אסור לקצר תהליכים חיוניים של קבלת החלטות במקצועיות, שקיפות ועל בסיס ראיות מדעיות. נכון להיום, הנתונים מישראל וממדינות נוספות מצביעים על כך שקבלת שתי מנות של החיסון הניתן בישראל מקנה הגנה מצוינת מפני תחלואה קשה ותמותה. יתר על כן, נראה שלחיסון יעילות מסוימת גם כנגד הדבקה, למרות שלא זאת היתה מטרתו העיקרית. עם זאת, קיימות קבוצות אוכלוסייה שיעילות החיסון אצלן פחות טובה, והן גם נמצאות בסיכון מוגבר לתחלואה קשה ותמותה מקורונה.

השאלה החשובה היא איך תתקבל ההחלטה על מדיניות החיסונים - האם על בסיס לחצים פוליטיים ומתוך פחד, או על בסיס בריאות הציבור ומתוך גישה מדעית? על מנת לקבל החלטה נכונה, אנו זקוקים לידע המדעי הנדרש מכמה מקורות: במעבדה, בניסויים מבוקרים ומתצפיות אפידמיולוגיות על המציאות. בינתיים חסר מידע שמצדיק מתן מנה שלישית לכלל האוכלוסייה.

חשוב לדעת שירידה ברמת הנוגדנים לאורך הזמן לא מצביעה בהכרח על ירידה בחסינות, ולכן ההחלטה צריכה להיתמך גם על בסיס תצפיות אפידמיולוגיות. אם יוכח במחקרים אפידמיולוגיים, תוך טיפול בהטיות אפשריות, שהסיכון למחלה קשה עולה עם הזמן, אז יהיה ביסוס לצורך במתן מנה נוספת, שגם הוא צריך להיות מלווה בהערכה. לעומת זאת, עבור אוכלוסיות בסיכון כדוגמת מדוכאי חיסון, ניתן להסתפק במחקרים בהיקף קטן יחסית כדי לבסס את הצורך במנת חיסון נוספת, וסביר שעבורם תאושר קבלת מנה שלישית בקרוב. צוותי המומחים של מינהל המזון והתרופות האמריקני יבחנו את הראיות, וכדאי שאנו בישראל נחכה להמלצתם.

הנגיף ממשיך להשתנות, ואנו נחשפים לזנים חדשים. עלינו לפתח גרסאות עדכניות המותאמות טוב יותר לזנים חדשים, כדוגמת זן הדלתא. אחד התרחישים הסבירים הוא שנזדקק בעתיד לקבל מנת חיסון חדשה כנגד וריאנט חדש, כפי שאנו עושים מדי שנה בחורף כנגד שפעת. גם כאן, קבלת ההחלטות צריכה להתבסס על מדע ובריאות הציבור, ולא על אינטרסים מסחריים. יש לשקול התרת הפטנטים לאור המגיפה העולמית, על מנת להגן על בריאות הציבור. מגיפת הקורונה חושפת את הצורך ביכולת עצמאית לפיתוח ייצור חיסונים בישראל, וטוב שהממשלה תבחן ברצינות הקמת מפעל חיסונים בישראל, כמו גם הגדלת ההשקעה בתשתית המדעית הלאומית.

הסיכון מקבלת מנה מיותרת לא נראה גבוה, אך נכון לבחון את הסוגיה בהיבטים רחבים יותר. כבר הודגם עבור חיסונים שונים כי מנות עודפות ומיותרות גרמו לסיבוכים, כפי שאנחנו הרופאים אומרים: כשאין אינדיקציה, יש קומפליקציה (סיבוך). יתר על כן, משאבי מערכת הבריאות מוגבלים, וגם אמון הציבור. מתן מנה ללא הצדקה יבוא על חשבון פעולות אחרות, כדוגמת השלמת חיסוני שגרה, שהכיסוי עבורם ירד בתקופת הקורונה, בישראל ובעולם. נזכיר כי קיים מחסור עולמי בחיסונים, ויש עדיין רבים בעולם שטרם קיבלו את המנה הראשונה.

ככל שמלאי החיסונים יאפשר זאת, נכון כרגע בישראל לרכז מאמץ ולזמן לייעוץ רפואי אישי כל מבוגר שטרם התחסן כנגד קורונה במנה ראשונה, או שלא השלים את המנה השנייה. יש ראיות ברורות שחיסון מבוגרים שטרם חוסנו יציל חיים.

פרופ' לוין הוא מומחה באפידמיולוגיה ובבריאות הציבור, המרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור לשעבר