"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
ביטול סבסוד המעונות

ליברמן מריח בחירות חמישיות

ההחלטה החפוזה של שר האוצר נועדה לדבר אחד: תקיעת אצבע בעין לחברה החרדית • נדמה שהוא מריח את משב הרוח המצחין של בחירות חמישיות, ומנהל קמפיין במקום מדיניות אחראית ומיושבת • דעה

,עודכן
0השמעה
מפלגת ישראל ביתנו: "עלייה של הנגיף באוקראינה בסוף הקיץ", צילום: אורן בן חקון

ההחלטה החפוזה שלליברמןנועדה לדבר אחד: תקיעה זריזה של אצבע בעין לחברה החרדית. ליברמן, כך נדמה, מריח את משב הרוח המצחין של בחירות חמישיות, והוא מנהל קמפיין במקום מדיניות אחראית ומיושבת כשר האוצר.

סוגיית הזכאות והסבסוד של מעונות התמ"ת כבדה ומסובכת. בפורום קהלת עמלים חודשים ארוכים על מחקר עומק שאסף וניתח את הנתונים, השווה בין מגזרים ובין מרכז לפריפריה, ואמור להתפרסם בקרוב. לליברמן הספיק יום וחצי כדי ללמוד את הנושא ולחרוץ גורלות - כך אחרי שנת קורונה שפגעה קשות בזוגות צעירים, כך בלי שום התראה מוקדמת אחרי שכבר הסתיימה ההרשמה למעונות.

החברה החרדית היא המגזר שיודע למצות טוב יותר מכל מגזר אחר את הטבת הסבסוד למעונות. על כך צריך לשאול: האם ראוי שחרדים שהם עניים מבחירה, בחירה ערכית שאני בהחלט מכבדת, יקבלו יותר מעניים שלא מבחירה? נדרשת בהחלט חשיבה מחדש על תמיכת המדינה בחינוך הרך. המדינה צריכה לשאול את עצמה מה המטרה: טובת הפעוט, עידוד תעסוקה או הורדת יוקר המחיה?חשיבה כזו צריכה להתקיים על בסיס נתונים ומחקר, ורק אחריה אפשר להוביל לשינוי, רצוי בהדרגה. שינוי מהיר מדי לא יעודד איש לצאת לעבודה. להפך. הוא רק יעורר שיח מקצין וחרדות, ציפוף שורות והעצמה נוספת של המיעוט הקיצוני בחברה החרדית.

בתוך האוקיינוס החרדי יש זרמי עומק של צעירים מתונים שרוצים להשתלב בחברה, רוצים ללמוד ולעבוד, ושואפים לשפר את מעמדם הכלכלי. תהליכים בריאים ומעוררי תקווה שכאלה אף פעם לא צומחים תחת תחושת איום ונרדפות. יש בהחלט כמה פעולות מועילות והכרחיות שכדאי להתחיל בהן: לעודד לימודי ליבה, להקים עוד מסגרות לימוד אקדמיות שמכבדות את התרבות החרדית, להציע עוד מלגות לימודים למתאימים; להציג מודלים של נשים ואנשים חרדים שהשתלבו באקדמיה ובשוק העבודה כמדענים, רופאים, יזמים ואנשי היי-טק, והמשיכו לשמור על אורח חיים חרדי. זה אפשרי. בהחלט אפשרי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר