עשורים רבים לא התרחשו בעולם פיצוצים אטומיים, לא כאלה גלויים לפחות, אך מסתבר כי למרות השנים הרבות שחלפו, הנשורת הגרעינית מאותן פצצות ואותם ניסויים נותרו על פני השטח, ובמקומות מפתיעים במיוחד.
ג'יימס קסטה, גיאולוג בכיר בקולג' ויליאם ומרי במדינת וירג'יניה, ביקש מהסטודנטים שלו בקשה פשוטה – הביאו מאכלים מהבית. הסיבה? לבדוק האם יש בהם שאריות של נשורת רדיואקטיבית פעילה. הרקע למחקר מחזיר אותנו כמה עשורים אחורה לשנות החמישים והשישים, התקופה בה ארה"ב, רוסיה ומדינות נוספות פוצצו מאות פצצות גרעיניות שפיזרו את היסוד הרדיואקטיבי "צזיום". אותו יסוד הצטבר בעננים, ירד חזרה לקרקע בגשם וחדר, בין היתר, לצמחים שיכולים לעבד את החומר במקום אשלגן.
הסטודנטים אכן הביאו למעבדה של הפרופסור שלל סוגי מאכלים וסביר להניח שקיוו כי החשש יתבדה ולא ימצא באוכל שהביאו מהמקרר בביתם חומר רדיואקטיבי כלשהו. בבדיקה נמצאה צנצנת דבש מצפון קרוליינה שהכיל פי 100 יותר קרינה משאר המוצרים. התוצאה המפתיעה הזו גרמה לחוקר לאסוף 122 דגימות דבש גולמי מהמון אזורים ברחבי מזרח ארצות הברית, אותם אזורים בהם נעשו בשנים עברו ניסויים גרעיניים.
הבדיקה מצאה כי במחצית מהדגימות היו 0.03 בקרל (היחידה בה נמדדת עוצמת הקרינה) לקילוגרם, ובניסוח מפחיד יותר: 870,000 אטומים של צזיום גרעיני לכפית דבש. הדגימה בעלת התוצאות הגבוהות ביותר הגיעו מפלורידה, שם באחת הבדיקות התגלו 19.1 בקרל בקילוגרם דבש.
כמובן, חשוב להדגיש כי אותם שיעורים אינם מסכני חיים ולמעשה אין להם השפעה של ממש על המאכלים. מעבר לכך, ה-FDA האמריקני מתיר לאכול מאכלים בהם נמדדו עד 112 בקרל לקילוגרם. "המחקר הזה גרם לי לאכול יותר דבש מאי פעם בגלל הכמות שהגיעה אליי למעבדה", סיפר החוקר.
