האמן ישי חוסידמן: "הניצולים נמוגים; מה שנשאר הוא מה שאנחנו יוצרים"

​"אַתֶּם רְגִילִים מִשֶּׁכְּבָר־כָּךְ לִשְׁכַּב נִרְקָבִים... / וְאֵין חַי בָּא בְּחֵשֶׁק־דִּמְיוֹן לְהָצִיץ אֲלֵיכֶם / אֵיךְ נִרְאֵית לְעֵינֵי הַבָּשָׂר שְׁכִיבַתְכֶם, הַמֵּתִים... / אַךְ נוֹסֵעַ כָּמוֹנִי מֵצִיץ אֲלֵיכֶם, רוֹאֲכֶם" (אצ"ג, "שיר הלוך ונסוע במסע האש", מחזור "מן החכליל ומן הכחול").
אל מול הבלתי נתפס שבשואה מהדהדים לעיתים ניתוק או שתיקה. עבור ישי חוסידמן, צייר מקסיקני־יהודי, השתיקה אינה אפשרות, שנים ארוכות הקדיש לפיתוח שפה ויזואלית לדבר את השבר הגדול מנבכי הכחול:
"אופציית השתיקה עבורי כצייר, וכצייר יהודי, היא בעייתית מאוד. ביקשתי דרכי מבע כדי לשאת את משמעות הייצוג להתמודד עם אופני החיבור לשואה".
במשכן לאמנות בעין חרוד, שָׁם מוצגת תערוכתו "כחול פרוסי", שאצר קוואוטמוק מדינה, מועלות כחמישים יצירות מפעימות העוסקות בייצוג השואה, מצוירות כולן בגוון זה. בתוך ים הכחול שלו דוברת הדממה. והיא רהוטה ומהווה חלופה לצו ההשמטה. התערוכה מגיעה למשכן לאחר שנדדה בכמה מוזיאונים מרכזיים בחו"ל, היא כעת כאן אך היא לְעולם משום שהיא בלתי נשכחת, שוטפת את הצופה בלגונות של כחול מכחול, של מה שהיה פעם זוועות העולם הנוראות מכל.

​