כשעשינו את הדרך דרומה, לכיוון מעבר כרם שלום, כמעט שגרמנו לתקרית ביטחונית - כשהמשכנו בעקבות המשאיות העמוסות בסחורות ונתקלנו בחומות הענק שמחוץ למעבר, מטרים בודדים מגבול הרצועה. עשינו סיבוב פרסה במהירות, וכשנפגשנו עם לוחמי יחידת העילית יהל"ם בפתח מנהרת האימונים שלהם, כבר היינו מתוחים לחלוטין.
"אין מצב שהמנהרה הזאת נבנתה על ידי צה"ל", מסנן לירון הצלם, כשאנחנו נכנסים כפופי גב לחפירה האינסופית המשמשת את לוחמי פלגת סמו"ר (סליקים ומנהרות). בצה"ל מבהירים שמדובר במתקן אימונים, אך הבטון האפור, נורות הלד שמפיצות אור חלש, והמיקום - כמה מאות מטרים מרצועת עזה - מעלים תחושה של אי-נוחות.
"אין ספק שהמיקום של המנהרה חשוב", אומר לנו סמל המחלקה, רס"ל ע', ומבהיר עד כמה האימה של היום היא המוכנות של מחר. "אתה בהחלט יכול לדמיין את ההמשך של המנהרה שאתה נמצא בה, גם אם היא חסומה בסופה אתה מבין את הכיוון הכללי, מערבה, לתוך עזה. זה נותן תחושה אחרת".
חטיבת סמו"ר בפעולה // צילום: חנן גרינווד
צוות "ישראל היום" הצטרף לתרגיל של פלגת סמו"ר - אחת משתי הפלגות של יחידת יהל"ם, יחידת הנדסה למשימות מיוחדות, שמתמחות בלחימת תת־קרקע. המיקום המדויק של מנהרת התרגול אסור לפרסום, על העומק שלה בכלל אי אפשר לספר, וגם שמה יישאר בגדר סוד מוחלט. הסודות של פלגת סמו"ר נותרים עמוק האדמה. בעת לחימה תפקידה של היחידה הוא לפעול במגרש הביתי של האויב, בלב עיר המנהרות, המכונה "המטרו" של עזה, ובזמנים שבין המלחמות היא מבצעת פעולות מסווגות ביותר בצפון.
על גדר הכניסה למתחם המנהרה תלויים שני שלטי ענק, שבהם הוראות ברורות: "במקרה של פציעה בתחתית הפיר יש להזעיק כוחות רפואה למקום. בהישמע אזעקת 'צבע אדום' או באירוע פח"ע יש להיכנס למיגונית הקרובה או להישאר בתחתית הפיר". בשלט השני מוסברות באריכות הנחיות כיצד להתנהל ליד הבור הענק, שממנו נכנסים למנהרה, שנמצא סנטימטרים מהמקום.
"כולם עם קסדות כל הזמן", מבהיר מפקד המתקן ללוחמים את הסיכון שבפעילות בעומק רב מתחת לקרקע. "אם אי אפשר לצאת מצד אחד של המנהרה, אנחנו פורצים את השער ויוצאים מהצד השני. אסור לזרוק שום דבר מלמעלה. אם מרגישים שחסר לכם אוויר - קודם כל תנסו לחלץ החוצה".
המנהרה הזו היא זירת האימונים העיקרית של הפלגה?
"בכל מקום שאנחנו יכולים להתאמן – אנחנו עושים זאת, וזה כולל את הרי ירושלים", חושף סא"ל מ', מפקד פלגה ס' 1, פלגת־על שמאגדת את יכולות התת־קרקע של יחידת יהל"ם. מדובר בפלגה בסדר גודל של גדוד, ותחת פיקודו פועלות פלגת סמו"ר, פלגת צורים וסיירת יעל.
"נכון, אימון במערת הנטיפים ליד בית שמש לא יסייע לי כאימון לקראת לחימה, אבל כן ילמד אותי על מאפיינים גיאולוגיים שונים - מאפייני קרקע וכדומה. אנחנו מתאמנים בכל מקום, כולל במנהרות שנבנו לטובת רכבות, משתדלים לסייר בכל מקום שהתשתית מאפשרת. כמו כן, יש לנו עשרות מתקני אימונים, והמתקן הזה הוא רק אחד מהם. חדרים, מנהרות שעולות ויורדות, מנהרות שמדמות את מנהרות חמאס או חיזבאללה בצפון, שמלמדות אותנו על המרחב האמיתי. כל מה שתוכל לדמיין.
"אנחנו מתאמנים בכל רחבי הארץ, בכל המרחבים, גם במתקנים שאנחנו בונים וגם במקומות אחרים", מוסיף רס"ן ז', מפקד פלגת סמו"ר בשנה וחצי האחרונות. "צריך לומר, חמאס מפרסם בתקשורת מה הוא עושה ואיך המנהרות נראות. זה חלק מההעצמה שלו, ומכל דבר שהוא עושה - אנחנו לומדים".
הוא בן 27, מתאים במידותיו למנהרה - רזה, שרירי ונמוך יחסית. את שירותו הצבאי החל כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית, ובקיץ 2014 הגיע לבה"ד 1, לקורס קצינים ("בגלל הקורס לא לקחתי חלק בפעילות נגד המנהרות בצוק איתן, וזה די מבאס"). לאחר מכן ביצע תפקידים שונים בחיל, ובארבע השנים האחרונות הוא משמש מפקד פלוגה, תחילה בהנדסה קרבית וכעת כמפקד פלגת התת־קרקע.
וכשרס"ן ז' אומר שהם מתאמנים בכל הארץ, הוא אינו מגזים. לפני כשלוש שנים הותר לפרסום כי לוחמי הפלגה התאמנו מתחת לנתיבי איילון, באחת המנהרות התת־קרקעיות של חברת החשמל, במסגרת תרחיש שבו חוליית חיזבאללה חודרת למקום. היחידה מתאמנת גם בערים אחרות בתצורות שונות, כולל בפירי ביוב שאינם בשימוש באתרי בנייה. השאלה אם הם מתאמנים גם במנהרות חמאס שחדרו לשטח ישראל ונחשפו, נענית בשתיקה רועמת: "אני לא יכול לפרט על מתחמי האימונים, אבל אנחנו מתאמנים בתצורה הקרובה ככל הניתן למציאות".
אנחנו יורדים לתוך הפיר, באמצעות גרם מדרגות מברזל שמגיע עמוק מתחת לאדמה. האור הולך ומתעמעם, השמש הבוהקת הופכת לזיכרון עמום. דפנות הבטון החלקות עוטפות אותנו מכל עבר. הדרך היחידה פנימה היא גרם המדרגות או חבל סנפלינג משתלשל, שבאמצעותו מורידים הלוחמים רובוט שבו הם נעזרים. על הרצפה כמה חיפושיות זבל שלא שרדו את הנפילה הארוכה למטה.
"המתקן הזה אמור לדמות ככל הניתן את המצב בשטח, ואת האתגרים המבצעיים שהלוחמים שלי או אני ניתקל בהם - חושך, חוסר בחמצן, צפיפות, סדר תנועה וטג"ח (טיפוס, גלישה וחילוץ באמצעות חבלים; ח"ג)", מסביר רס"ן ז'. "יש לי אפשרות לדמות אויב בתוך המתקן, להתקיל את הלוחמים ולבדוק שהם מוכנים לכל מה שנדרש. לדוגמה, יש לנו אפשרות לבצע חילוץ בתרחיש קיצון שבו נחטף חייל, או שצריך להוציא משהו מתוך מנהרה.
"המקום הזה מאפשר לי סוג של תנאי מעבדה כדי להוציא את המיטב מכל איום שיכול לפגוש אותנו. אנחנו מתאמנים כאן במודלים מבצעיים ותרחישים אופרטיביים, לצד מתקנים אחרים שבהם מדמים ירי חי. צריך לומר - אנחנו מתאמנים לא מעט גם מעל הקרקע, מכיוון שלוחם קומנדו חייב שתהיה לו יכולת נגישות בין הקרקע לתת־קרקע, שילוב בין שטחים פתוחים וסגורים.
"כמו כן, הפלגה שלי יושבת כל הזמן על הגזרה בכוננות מבצעית, ולכן המתקן מאפשר לנו לעבוד בגזרה גיאוגרפית מצומצמת ככל הניתן. הלוחמים שלי מבצעים כאן אימונים בכל שבוע, אין שבוע שבו לא מתאמנים כדי להגביר את המוכנות שלנו".
כמה זמן עובר מהרגע שאתם מוקפצים עד הרגע שאתם נכנסים למנהרה?
"מהר".
שניות? דקות?
"מהר מאוד".
הרובוטים שבחזית
הלוחמים יורדים במהירות במדרגות, למודי ניסיון, ומתפרסים בכניסה למנהרה הנמוכה. גבר בגובה ממוצע צריך להתכופף. ראשון נכנס רובוט מסוג "MTGR" - מיקרו רובוט טקטי שעליו מותקנות שמונה מצלמות. יש לו יכולת לעבור מכשולים מאתגרים, וצבת להזזה ולנטרול של מטעני חבלה. סמ"ר ס', אחד הלוחמים בצוות, נושא איתו מסך מיוחד בגודל של טאבלט, שבאמצעותו הוא שולט ברובוט וסורק את השטח קדימה דרך המצלמות.
הרובוט, שנע על זחלים, מתעד את הדרך עבור הבאים בתור. במצב אמת הוא גם מטרה למחבלים. עדיף שהוא יחטוף כדור ולא חייל צה"ל. "הרובוט הולך לפנינו במרחק של עשרות מטרים, פורץ את הדרך בכל זמן נתון ומפחית מאוד את הסיכון ללוחם הראשון", מסביר רס"ן ז'.
יש לכם גם רובוטים שמסוגלים לבצע ירי?
"יש לנו רובוטים מכל הסוגים", מסרב רס"ן ז' להרחיב.
אחרי הרובוט שועט הלוחם הראשון לתוך המנהרה, מחזיק בידו מגן גדול, כמעט ברוחב המנהרה כולה. "מגן דוד" הוא שמו של האמצעי שיכול להציל את חייו. אחריו, בטור, נכנסים הלוחמים האחרים. סמני הלייזרים האדומים מפלחים את החושך, וכשכלי הנשק מכוונים אליך - גם כשאתה יודע שמדובר בתרגיל בלבד - אתה לא יכול שלא לחשוש.
מכיוון שבתוך המנהרה אפשר ללכת רק בטור, סדר התנועה קבוע מראש. כל לוחם יודע את מיקומו ואת תפקידו. המנהרה צרה ביותר, ואי אפשר להתחלף באמצע. כדי לפעול במתחם הצר, שבו תפעול של רובי הפלטופ (M4) יכול להיות מסורבל ומאתגר, נושאים איתם הלוחמים גם אקדחי גלוק. הם שולפים את האקדחים מול מחבל דמיוני, וצועקים: "אש! אש! אש!".
החושך כבד, וגם תאורת הלד המעומעמת לא מצליחה להפיג את תחושת הקלאוסטרופוביה. על קירות המנהרה חקוקות כתובות לא ברורות בערבית, ומשטחי הבטון האפורים שמדפנים את המנהרה מתמשכים עוד ועוד.
קשה שלא לדמיין כיצד קילומטרים ספורים מכאן נסחבה גופתו של סגן הדר גולדין בתוך מנהרה כמעט זהה, קשה להאמין כיצד לוחמים שלא היו מאומנים בכך זינקו פנימה וחילצו את השרידים שהעידו כי נהרג.
הלוחמים ממשיכים לפעול בתוך מנהרת התרגול, נעים קדימה, מחסלים "איומים" בלי היסוס. התרגיל מסתיים כשמגיעים לסוף המנהרה. מחוץ למנהרה מתרגלים לוחמים אחרים שינוע של חפצים למטה באמצעות חבלי הסנפלינג. אחד הלוחמים משתלשל למטה על חבל ומכוון את אקדחו לעבר אויב בלתי נראה. גם ירי תוך כדי גלישה מהירה למטה הוא אתגר שיש לצלוח. אין מקום לטעויות בתוך מנהרה.
"האימונים מדמים את התרחישים שמולם אנחנו נערכים - מהפשוט ביותר ועד למורכב ביותר - סיטואציות קיצון של ממש", מסביר ז' את החשיבות של אימון בתחושת מחנק כזו. "אני רוצה להביא מקסימום של תרחישים בשגרה, בצורה שקטה ונטולת אויב, בלי מורכבות כמו חוסר ודאות ביום קרב, כדי שהיכולות האלו יתפתחו בצורה אוטומטית אצל הלוחם. כשהוא יידרש להילחם נוכח פני אויב, באי ודאות, עם אש ואולי פצועים, התגובה שלו תהיה אוטומטית ולא תהיה מושפעת מבעיות ומאתגרים אחרים".
"מענה בוטיקי"
יחידת יהל"ם נחשבת לאחת מיחידות העילית של צה"ל ואחראית לביצוע משימות מיוחדות שונות, ובהן פיצוץ מבנים, חבלה בתשתיות אויב, נטרול מטעני חבלה, הנדסה ופריצה בים וביבשה, וכמובן לוחמת מנהרות, ואיתור והשמדה של סליקים ומנהרות הברחה.
היחידה החלה את דרכה כיחידת בוטיק קטנה, אך בזכות יכולותיה הנרחבות צמחה והפכה למעין חטיבת קומנדו לענייני הנדסה מיוחדים. היא מתחלקת בעיקרה לשתי פלגות אם, שהן בסדרי גודל של גדוד - ס' 1 וס' 2.
פלגה ס' 1, שעליה מפקד בשנתיים האחרונות סא"ל מ', מאגדת את שתי פלגות התת־קרקע - פלגת סמו"ר הוותיקה, שהוקמה לפני כ־20 שנה, ושעם פעילותיה היותר מוכרות אפשר למנות את מבצע שובו אחים, מבצע צוק איתן ומבצע מגן צפוני, פלגת צורים ו"סיירת יעל", שמתמחה בקומנדו הנדסי, במבצעי חבלה חשאיים בעורף האויב ובהעברה חשאית של כוחות. הסיירת, אומר סא"ל מ', פועלת "מעל ומתחת לקרקע".
פלגה ס' 2 כוללת את פלגת ס"פ (סילוק פצצות), שמתמחה בנטרול ובהשמדה של מטעני חבלה, פצצות מתוחכמות וראשי קרב של רקטות וטילים, לצד תכנון ובנייתם של אמצעי חבלה מתוחכמים, ואת פלגת "סייפן", שמתמחה באב"כ - גילוי איומים ושימוש בנשק בלתי קונבנציונלי, לצד יכולות נוספות שאינן מותרות לפרסום. נוסף על כך, מפעילה יהל"ם גם את המכון הלאומי לחקר ולפירוק תחמושת.
"יחידת יהל"ם כולה נותנת מענה בוטיקי למבצעים מורכבים וייחודיים", מסביר סא"ל מ'. "היחידה הולכת וגדלה מול האיומים שמולנו – חמאס ושאר ארגוני הטרור".
הלוחמים שמבקשים להצטרף ליחידה עוברים את אחת ההכשרות הקשוחות בצה"ל. ההצטרפות לפלגות השונות אפשרית רק לחיילים שהתגייסו לחיל ההנדסה ועברו גיבוש, וללוחמים שלא התקבלו לקורסים של יחידות מובחרות, דוגמת קורס טיס, חובלים וצוללות, או עזבו באמצע. אלה מתקבלים לאחר ראיון.
הכשרתו של לוחם ביהל"ם בכלל, ובסמו"ר בפרט, נמשכת שנה וארבעה חודשים. השלב הראשון הוא טירונות של ארבעה חודשים בפלוגה ד' של בית הספר להנדסה צבאית, ולאחר מכן טירונות יחידה. "זה שלב קשה מאוד - מנטלי, מורכב, מגבש", אומר רס"ן ז'. "אנחנו מכשירים את הלוחמים בתרחישי קיצון, עושים הסמכות ליכולות השונות שאנו זקוקים להן בפעילות המבצעית, בטכנולוגיות ובידע מקצועי, כולל מתחת לקרקע - כל מה שהם יצטרכו לעשות בזמן אמת".
במהלך הטירונות עוברים הלוחמים "שבועות לחץ" - פרקי זמן עמוסים בתנאי חוסר ודאות. המשימות ניחתות עליהם בהפתעה, הם נדחקים לקצה כדי לבנות להם את החוסן הנפשי הנדרש. הלוחמים מוכשרים בלחימת קומנדו, בלוחמה מורכבת בסבך, בשטח בנוי, בשטח פתוח ועוד, ולאחר מכן ממשיכים לשלב פיקודי שאותו עובר כל לוחם ביחידה. בשלב האחרון בהכשרה עובר כל לוחם לפלגה הייעודית לפי התחום שלה. בשל זמן ההכשרה הארוך נדרשים הלוחמים ביחידה לחתום על שנת קבע.
רס"ל ע' (22), תושב מודיעין-מכבים-רעות, התגייס ליהל"ם ב־2019. הוא עבר את כל המסלול, ובתפקידו הקודם שימש סמל הכשרות ביחידה. "החלק הקשה ביותר בהכשרה הוא החלק המנטלי", הוא מעיד. "אתה מתמודד עם קשיים מאוד גדולים. מעמידים אותך בסיטואציות קיצון, ובשלב הזה אין לך את הקבוצה שעוטפת אותך. לכן ההכשרה הופכת לקשה הרבה יותר".
זורקים אותך לבד למנהרה?
"לא, כי לא כל יהל"ם מתעסקים במנהרות, אבל לוקחים אותך לקצה. גם בפן הפיזי וגם בפן המנטלי. מעמידים אותך בסיטואציות שבהן אתה מתמודד עם דברים לבדך, ושם אתה צריך למצוא את עצמך כמושך או כנמשך. זה מאתגר, אבל קריטי, כי ברגע האמת אתה תמצא את עצמך במנהרה כמעט לבד. הלוחם הראשון נמצא מול המחבל. אין מישהו אחר לידו. יש מאחוריו, אבל זה לא משנה. הוא לבד מול מחבל".
סמ"ר א' (21), תושב זכרון יעקב, הגיע ליחידה לאחר שסיים גיבוש צוללות אך לא עבר להמשך ההכשרה. כמי שאוהב ים וחובב טיפוס, הוא לא האמין שימצא את עצמו עמוק מתחת לאדמה, אך אינו מצטער לרגע. "לא היה לי מושג מה זה סמו"ר", הוא מספר. "התגלגלתי לכאן, ואני לא יכול להיות יותר מרוצה. אני מתמחה בכמה תחומים - גם טג"ח, שם הניסיון שלי בטיפוס מאוד עוזר, גם חובש וגם מתעד (צלם מבצעי; ח"ג), לצד הכשרות על אמצעים מסווגים.
"בגדול, כשאני מסתכל אחורה על השירות שלי, אני לא יכול להיות יותר מסופק. המקום הזה הוא מרכז העניינים למרות כל האש במזרח ירושלים, ביו"ש ובמקומות אחרים. עזה היא הזירה הרצינית והמשמעותית ביותר שאנחנו מתמודדים איתה. הרבה פעמים, כשביו"ש שקט - כאן לוהט".
בשנה האחרונה זכתה פלגת סמו"ר בארבעה אותות הוקרה והצטיינות, ובהם צל"ש אלוף פיקוד דרום על פעולה מבצעית מסווגת קודם למבצע שומר החומות, אות ההערכה המבצעית של הרמטכ"ל לפעילות מבצעית, פרס הרמטכ"ל לחדשנות ותעודת הצטיינות לפעילות מבצעית לשנת 2021 של אוגדת עזה.
עדות נדירה לפעילות של פלגה ס' 1 אפשר לראות במנהרת הטרור הארוכה והמסוכנת ביותר של חמאס, שנתפסה באוקטובר 2020 בעזרת המכשול התת־קרקעי שבנה צה"ל על גבול הרצועה. המנהרה, שתוכננה להתקדם עוד ועוד אל תוך שטחה של מדינת ישראל במטרה להוציא מתקפה קשה מצד חמאס, נתפסה בעומק של עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע.
"קיבלנו התראה מהמכשול, שנשען על כמה שכבות של טכנולוגיה ודיוק, על מנת לתת מענה לכל תחבולות הטרור", מספר סא"ל מ'. "בתוך זמן קצר התחלנו לעבוד בשטח, ובתוך ימים בודדים הגענו למצב שאנחנו יודעים שדרך המנהרה הזו הם לא יחצו".
פתח הירידה למנהרה נמצא בגבול הרצועה, והכניסה אליה התבצעה באמצעות כבל סנפלינג בלבד. הלוחם הראשון שנכנס למנהרה, לאחר שהטכנולוגיות השונות מוצו, היה סגן ת', סגן מפקד פלגת צורים, שהסתכן כדי לשלול את הימצאותם של מחבלים במקום. "המתח היה כבד", הוא נזכר. "היה צורך לשים לוחם על הקרקע, שהידיים והרגליים ייגעו באיום, מכיוון שהיה צורך להוציא מהמנהרה ממצאים. אבל היתה לי אבטחה רבה.
"זו היתה המנהרה הכי גדולה והכי עמוקה של חמאס שתפסנו, והיה ברור שמטרתה היתה לחדור לשטח ישראל ולפגוע בעורף הישראלי. אנחנו רואים שהם משקיעים במנהרות המון משאבים, וקשה להאמין שלא יהיו עוד ניסיונות. אבל לנו יש היתרון, ונמשיך במאמצים להתיש אותם. בכל פעם שהם ינסו לחצות את המכשול נהיה שם לזהות אותם, ואם יש צורך - גם להכניס לוחמים ולהילחם".
הקונוטציה של מנהרה בתודעה הישראלית אינה פשוטה וזורקת רבים ישירות אל חטיפתו של החייל גלעד שליט, סמוך לכרם שלום; אל חטיפת גופתו של סגן הדר גולדין למנהרה באזור רפיח במהלך מבצע צוק איתן, ואל המרדף שביצע סגן איתן פונד אחרי החוטפים; ואל מנהרות שדרכן חדרו מחבלי חמאס והרגו לוחמים בתוך שטח ישראל. "ההורים שלי יודעים מעט מכתבות שמתפרסמות בשנים האחרונות, כשיש פרסומים על מנהרות פה ושם, אבל על הפעילות הספציפית שלי הם לא יודעים שום דבר", מודה סמ"ר א'.
רנ"ג ע' משיב תשובה דומה: "גם ההורים שלי לא יודעים כמעט כלום, למעט העיסוק הכללי - יהל"ם, עיסוק במנהרות, השם סמו"ר. אין להם שמץ של מושג מה אני עושה ביום־יום. לאחרונה היה לי טקס כניסה לקבע, והם פנו למפקד הפלגה ואמרו לו 'איך לא סיפרתם לנו משהו? אנחנו לא יודעים שום דבר'".
רס"ן ז' מגחך: "זה אפילו יותר ממה שההורים שלי יודעים. ככל שהם יודעים פחות - כך הם מפחדים פחות. הכתבה הזו תחדש לאמא שלי הרבה, כי אני לא מדבר. גם לא עם בת הזוג שלי. אני שם קווים מאוד ברורים בין השירות הצבאי לחיים האישיים, בין השאר כי אני לא רוצה לחשוב על מה כן לדבר ומה לא. יש הפרדה מאוד ברורה. כאן אפשר לשתף אם צריך. מבחינתי הסיפוק האישי הוא כשאני חוזר הביתה, ורואה שהשגרה במדינת ישראל ממשיכה להתקיים. כשאף אחד לא יודע מה אנחנו עושים – זה הסיפוק הגדול ביותר".
מה רף ההתרגשות לפני פעולה מבצעית?
"גדול מאוד", אומר סמ"ר א'. "אחרי הפעילות הראשונה לא קיים יותר מדי לחץ, ומה שנותר זו ההתרגשות והציפייה. להיכנס למנהרה, לפעול. זה השיא של כל לוחם. העבודה שלנו במב"ם (המערכה בין המלחמות; ח"ג) היא מיוחדת מאוד, מתוחכמת וכוללת הרבה יצירתיות".
כמה מלחיץ זה להיכנס למנהרה בפעם הראשונה?
"אין ספק שהפעם הראשונה מאוד מלחיצה. גם בתרגולים מנסים להלחיץ כמה שיותר - עשן, קולות של ירי, צעקות, אבל זה לא משתווה לפעם הראשונה שבה אתה בתוך מנהרה אמיתית. זו חוויה חד-פעמית".
כשאתם בפעילות מבצעית, אתם גם מביאים בחשבון שייתכן שינסו להפעיל נגדכם לוחמה כימית?
רס"ן ז': "התשובה היא כן, ולכן יש לנו יכולת להתמגן מפני האיום הזה. אנחנו נערכים לכך שאם נצטרך להיכנס למנהרה במהלך תמרון יהיו שם גזים, ועדיין נצטרך לנוע בצורה אפקטיבית. אנחנו כוח מיוחד וצריכים להיערך לכל תרחיש. אני לא יודע אם זה התרחיש הסביר ביותר או הפחות סביר, אבל אנחנו צריכים למנוע מהאויב מקסימום מסל הכלים שלו כדי שהוא לא יוכל לפגוע בנו".
"הכנות בדופק גבוה"
ב"שומר החומות" נחשפנו לעיר מנהרות של ממש מתחת לעזה. אתם נערכים גם לשהייה ארוכה מתחת לקרקע במקרה הצורך?
"במבצע שומר החומות פגשנו את 'המטרו'", אומר סא"ל מ'. "אנחנו יודעים שיש סיכוי שנופתע, ואני אומר את זה כהנחה מקצועית ולא כצניעות, מכיוון שיש סיכוי סביר שיש משהו שאני לא מכיר ולא יודע. אני מכין את עצמי לבלתי צפוי. עם זאת, צריך לומר ש'המטרו' הוא עדות לחוזקה שלנו. הם כינו את זה ה'F-35' שלהם, נשק יום הדין לכאורה, השקיעו בזה הון תועפות. לוחמי עילית שלהם נכנסו לתוך מנהרות כדי לחדור לשטחנו, אבל הם לא הצליחו לחפור ולהגיע למקום שהם רצו להגיע אליו, והושמדו בצורה עלובה. שובר השוויון הפך לבושה להתכסות בה.
"כן, צריך להביא בחשבון שעוד יפתיעו אותך, אבל במקרה האחרון הם לא הצליחו להוציא פשיטה מתוך מנהרה - וסוכלו בתוכה. ראינו כיצד יכולות טכנולוגיות ומודיעיניות שלנו אפשרו לנו לפעול נגד מנהרות התקפיות תוך כדי לחימה. הלוחמים הבכירים ביותר שלהם נהרגו".
רס"ן ז': "ברירת המחדל שלנו היא לא להיכנס לתת־הקרקע, אבל אנחנו מפתחים את היכולת המנטלית של הלוחם לשהות בחללים סגורים לפרקי זמן ארוכים - כולל כל המשמעויות שנגזרות מזה. המרחב הזה צריך להיות נוח ללוחם בפלגה, מרחב שהוא מרגיש בו בבית, שיכול לפעול בו בצורה חופשית, אקטיבית ויוזמת, ללא חששות ואתגרים מיותרים".
יש הבדל בין לוחם גולני שמסתער לעבר יעד עם הפלוגה שלו, לבין לוחם כמעט בודד שמסתער לתוך מנהרה לעבר אויב שמכיר אותה יותר טוב ממנו.
"מהסיבה הזו ההכנות המנטליות שלנו ללוחמים מאוד משמעותיות, לצד היכולות הפיזיות והמקצועיות שאליהן נדרש כל לוחם. קור הרוח של לוחם והיכולת שלו לקבל שינויים בזמן קצר מאוד ולהגיב בהתאם - הם קריטיים. אנחנו מבצעים הרבה הכנות בדופק מאוד גבוה, פעולות מעצימות מאוד, כדי להתרגל למצבים מאוד מורכבים - גם בפן המנטלי. אנחנו ערוכים בצורה הטובה ביותר. האויב צריך לחשוש יותר ממה שאנחנו חוששים".
לקחתם חלק גם בפעילות צה"ל ביו"ש לאחרונה?
"יהל"ם לקחה חלק במסגרת הפעילות נגד גל הטרור האחרון, וכך גם סמו"ר. אנחנו מספקים את הלוחמים גם לטובת ייעוץ, וגם לטובת פעילות מבצעית ביו"ש", מקמץ רס"ן ז' במילים, כשהוא מתכוון להתמחות של היחידה גם באיתור סליקים של תחמושת.
"העובדה שיש פיגועים בערים מרכזיות בארץ כואבת ודרמטית. הזדעזענו לראות את התמונות מהפיגוע בתל אביב, שבהן נראתה כל מערכת הביטחון באחת הערים המרכזיות בישראל. הצבא ייעשה כל שניתן כדי להחזיר את תחושת השקט למדינת ישראל - גם כאן, בעוטף עזה, וגם בשאר המדינה. צריך לדעת שאפשר לפעול כדי למגר ולצמצם את הטרור, אבל גם להבין שזה לא יקרה באופן מוחלט, כי לא אוהבים אותנו, לא רוצים בקיומנו. תפקידנו לדאוג שאזרחי ישראל יוכלו לישון טוב בלילה. אנחנו מוכנים תמיד".