פרידה עוזיאל בטור אישי: "העבודה הזאת קצת יותר מורכבת מאיפור, שיער ולחייך"
הזמרת שמככבת בסדרת המיקרו-אימה ״CRINGE״ של אורבניקה ו-For Real בטור אישי מיוחד על מחיר התהילה, המתכון לשמור על שפיות וההתמודדות שלה עם הרדיפה להישאר רלוונטית: "איפה מה שהבטחתי לאלוהים בחדרי חדרים, שיתן לי את הברכה ואני אדאג לגעת באנשים?"
שואלים אותי מה זה להיות רלוונטית בדיוק ביום שאני מוחקת מה שלא רלוונטי. הטור הזה יעלה ביום ההולדת שלי וזאת אחלה שאלה לשאול את עצמי - מה זה אומר להיות רלוונטי בכלל? כשיש עליי כותרת ואם היא שלילית, אני עדיין רוצה בה?
אם שומעים את המוזיקה שלי זה אומר שאני רלוונטית, או שאני פשוט מוזיקאית טובה? ומול מי אני רלוונטית? מול הקהל? מול ערוצי הבידור? אולי בכלל מול עצמי? זה נשמע מלוקק אבל בואו אני אספר לכם מבפנים, עוד כותרת על אובדן זוגיות או פפראצי חשאי מדייט לא יכניס לכן כסף. זה אולי משחרר דומפין לעשר דקות אבל זה לא מחזיק קריירות.
פרידה על סט "CRINGE" | צילום: לולה נדל
ואיך זה מרגיש כשאני צריכה "לסחור" בחוויות חיי בשביל להרגיש קיימת? העבודה הזאת קצת יותר מורכבת מאיפור ושיער ולחייך אה? האמת היא שמעולם לא עשיתי רעש מהשיגים גדולים ואולי הייתי צריכה. החיים בתעשייה עפים בקצב מפחיד. מה שהיום הכותרת הכי חמה, מחר יישכח כמו לחמניות בסוף יום בסופר.
מה שמוביל אותי למסקנה הבאה, אולי לא במקרה כשאני חוגגת 28: רלוונטי זה להיות נוכח מה שאתה חווה היום יכול לחמוק ממך מחר, ולך אין מה לעשות חוץ מלחגוג את הדבר כשהוא קורה. נראה לי שצריך להשאר רלוונטים עבור עצמנו. כי אם רק מישהו אחד שומע את המוזיקה שלי, אז אני לא רלוונטית? אז איפה מה שהבטחתי לאלוהים בחדרי חדרים, שיתן לי את הברכה ואני אדאג לגעת באנשים? זאת אומנות או פופוליזם?
פרידה על סט "CRINGE" | צילום: לולה נדל
לסיכום אני לא יודעת הכל. האמת היא שאני תינוק תעשייה, אני רק שנתיים אבל לומדת מהר קריירה היא מסע. יום אחד מצלמים אותך מתנשקת עם חבר שלך באוטו ויום אחרי את שלושה שבועות מטיילת יחפה במקסיקו. אני חושבת שזה המתכון לשמור על שפיות בתוך כל הטירוף.
אני מאחלת לעצמי להשאר נאמנה לעצמי ולתת לחיים לשנות אותי. זה בסדר. מה שלא רלוונטי לי היום יכול לעניין אותי מחר. יום הולדת שמח.
