לדבר על פוליטיקה כנראה פחות נוח מלמכור סרום. בפרק החדש של "בדרך לשלמות", מאיה גסמן הלל ולינוי בן משה סימו עוסקות במשפיענים ומשפיעניות שבוחרים לדבר, או לא לדבר, על הדעות הפוליטיות שלהם.
במהלך הפרק הן מדברות על הפחד מהמחיר שעלול להגיע עם עמדה פומבית, לצד ויכוח על עצם האחריות שמגיעה עם ההגדרה "משפיען".
"מאוד לא נעים לגעת בפוליטיקה", נאמר במהלך השיחה. "זה תמיד, במיוחד במדינה שלנו, במיוחד בזמנים היום, אמוציונלי. זה אמוציונלי וזה אפילו אלים". מכאן עבר הדיון להשפעה שיש ליוצרי תוכן גם כשהנושא כבר אינו מוצר צרכני.
"הפחד הוא לגיטימי"
במהלך הדיון עלה שמו של נדיר אליהו כדוגמה, ועל דעתו בנושא כשדיבר על כך בפדוקאסט עם סויסה. בן משה סימו אמרה כי זיהתה פחד בהחלטה להתרחק מהשיח הפוליטי.
"אני זיהיתי פחד, והפחד הוא לגיטימי", אמרה בן משה סימו. "כי את אמרת בעצמך, השיח הוא אלים. אני יכולה להבין שבן אדם בעיניים פקוחות נמנע מהדבר הזה. כי זה מלכוד 22, ואין לך איך לצאת מזה טוב".
גסמן הלל מחזקת אותה ומוסיפה שפשוט אפשר להודות בפחד. "ואפשר להגיד: 'אני מפחד להיכנס לזה'".
אם משפיעים על הכיס, משפיעים גם בכלל
משם עברה השיחה לעולם הכי מוכר של משפיענים, סלבס ומוצרים. גסמן הלל מביאה דוגמה ישירה: "כשאתה אומר: 'תראו, זה החצ'קונים שהיו לי, ומאז שאני משתמש בסרום הקוריאני הזה, העור שלי חלק. תקנו אותו, הוא יעשה לכם טוב', זאתי השפעה על אנשים. אתה משפיע על הכיס שלהם, על עור הפנים שלהם, על ההחלטות שלהם".
בשיחה נטען שמי שמשפיע על החלטות צרכניות אינו יכול לטעון שאין לו השפעה גם בנושאים אחרים. משם הוצעה גם אפשרות אחרת - לומר במפורש שהבעת עמדה מפחידה.
"תהיה גבר ותגיד על ההתחלה: 'וואלה, אותי מלחיץ להגיד את הדעה שלי. אני רואה, מסתכל ימינה, שמאלה. מפחיד אותי להגיד את זה'".
בן משה סימו סוגרת את העניין במסר חד וחלק: "כשאתה אומר דבר כזה, זה שם אותך במדרג מאוד ברור. אתה יוצר תוכן במקסימום, משפיען אתה בטוח לא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו