הסופרת ואישתו לשעבר של חנן בן ארי, הדסה בן ארי, פרסמה אמש (שני) פוסט אישי וכואב על ההתחבטות שאיתה היא מתמודדת בחייה בשאלה מה עדיף, לב מלא תשוקה וסוער שאינו נותן שקט ומסכן אותה או לב כבוי שמרחיק אותה מעצמה ומאלוקים?. לבסוף שיתפה במצבה בימים אלה.
"מה אני עושה כשהלב שלי כבוי", כתבה הדסה בכותרת לפוסט מתחת לתמונת סלפי שלה. "תגידו לי מה עדיף, לב ער ורעב או לב שקט ושבע מהחיים?", שאלה את הקוראים והסבירה: "הבעיה בלב רעב היא שהוא לעולם לא יהיה שבע, זה הקונספט. הוא חייב להתאהב כל הזמן, להיות בתנועה. הוא חייב לחיות. ועכשיו, מה עושים עם כל הדבר הזה, איך מכניסים אותו בתוך החיים הסאחים והפשוטים? אין לי תשובות, אבל יש לי ניגון".
בהמשך הסבירה כיצד היא מתמודדת עם הקונפליקט. "בכל פעם שאני צריכה לנער את הלב ולהזכיר לעצמי מי אני - אני שמה בפול ווליום את 'התמה המרכזית', הניגון של ריקוד האש (סדרה שיצרה רמה בורשטיין שי), וכך השאלה שהסדרה שואלת ממשיכה להיות בתוכי. אני מרגישה אותה רוקדת בתוך התאים שלי בגוף. איך אני מגלה מה הרצון שלי, ואיך יכול להיות שהלב חי אבל החיים כפי שאנחנו מכירים אותם מתים. ואיך הלב מבקש מה שהוא לא יכול".
לבסוף שיתפה עוד בהתחבטות הפנימית: "לב ער מסכן אותי בהליכה אחרי התאוות שלי, אבל לב כבוי משאיר אותי רחוקה מעצמי ומאלוקים. השאלה שאולי הכי מעסיקה אותי בחיים היא איך אנ שומרת על תשוקה לחיות חיים של משמעות כפי ששרטט אותם אלוהים בלי לוותר על הלב החי והפועם שלי. חברה שאלה אותי היום 'מה שלומך?'. אמרתי לה, מה זה מה שלומך? פרצוף תשעה באב. מבט אבוד כזה ששואל מי אני, מה יש לי בלב, מה הרצון. אלה הימים האלה".
