העיתונאית יונית לוי פרסמה היום (שישי) לפני זמן קצר קטע מתוך הפודקאסט שלה, בו סיפרה לג'ונתן פרידלנד על פרק משמעותי ומרגש בחייה כאימא כשבנה הבכור יהונתן סיים בית ספר יסודי. לוי שיתפה בשנים המורכבות שעברו על ילדיה ועל ילדי ישראל, וגם שיתפה בדמעות שזלגו מעיניה.
"השבוע הגענו לסוף חודש יוני, וגם לסיום שנת הלימודים כאן בישראל", עדכנה לוי את ג'ונתן. "הבן הבכור שלי סיים את בית הספר היסודי. אתה רואה את הילדים המדהימים אלה, ג'ונתן, הם בני שתיים עשרה. ואי אפשר שלא לחשוב על מה שהם עברו בחיים הקצרים יחסית שלהם. הם התחילו כיתה אלף, הייתה קורונה בכל מקום. כל התמונות שלנו מהיום החשוב הזה הן עם מסכות. כשהם היו בכיתה ד', בחג סוכות, ממש בתחילת שנת הלימודים, קרה 7 באוקטובר, והחיים שלהם התהפכו. מאז אנחנו חיים מציאות של מלחמה. ובכיתה ו' הם בילו ארבעים ימים במקלטים ובמרחבים מוגנים בשל המלחמה עם איראן. תחשוב כמה קשה כל מה שאמרתי היה לנו המבוגרים, לעכל. ולנסות לדמיין מה עובר על ילדים בגיל הזה... כל החוויה של בית הספר היסודי שלהם היא לימודים בזום, ריצה למקלטים, הליכה לבית הספר תוך התבוננות או הסתכלות בפוסטרים של החטופים".
בהמשך התוודתה יונית על רגע שבו הזילה דמעות. "בטקס הסיום, הם אמרו במילים שלהם 'השנים האחרונות היו מאתגרות, אבל יצאנו בסדר', ואגיד ששני חלקי המשפט הם בלשון המעטה עצום. השנים האחרונות היו מאוד קשות, והם יצאו מדהימים. כיחידים, וכקבוצה, יוצאים מן הכלל בכל מובן. אני נפעמת מהם. אני יודעת שאתה רוצה לשאול, אז פשוט אגיד: הצלחתי לעבור את כל הטקס עם רק בסוף קצת דמעות של אם יהודייה אבל לא היתה חציית גבול או יבבות או בכי או יללות או התנשמות, רק קצת דמעות".