"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

פור-ריל

יעל בר זוהר: "העולם חרב"

מגישת הטלוויזיה ואישתו של גיא זו ארץ פתחה את הלב וסיפרה על הכאב והתסכול שלא מרפים. "איך זה יכול להיות?"

,עודכן
0השמעה
"העולם נחרב". יעל בר זוהר. צילום: אינסטגרם

אלף ימים בדיוק אחרי 7 באוקטובר, היום בו איבד בעלה גיא זו ארץ את אחיינו עילי ברעם ז"ל, יעל בר זוהר פתחה הבוקר (חמישי) מצלמה והתקשתה להבין מדוע עדיין אין תשובות לשאלות מהותיות בנוגע לטראומה הלאומית שהיא גם טראומה משפחתית עבורה.

הירשמו לניוזלטר של ForReal ואנחנו נדאג שלא תפספסו שום דבר חשוב!

טראומה לאומית ופרטית. יעל בר זוהר וגיא זו ארץ,צילום: גדעון מרקוביץ'

"אלף ימים שבהם העולם חרב וכל המלאכים והמלאכיות שלנו נלקחו באכזריות. לא נשכח ולא נסלח לעולם", הבטיחה בר זוהר על רקע שיתוף פוסט של עדיטל, אימו של עילי ברעם ז"ל, אחיינו של בעלה גיא זו ארץ.

"לא נשכח ולא נסלח". עילי ברעם ז"ל,צילום: באדיבות המשפחה

יעל לא הסתפקה רק בכך ופתחה מצלמה. "היום אלף ימים לשבעה באוקטובר. אלף ימים. ואני רואה את כל המחאות של המשפחות, אני רואה את איל אשל אבא של רוני (התצפיתנית רוני אשל ז"ל), כולם עדיין מדממים מכאב, שבורים, ואני פתאום אומרת לעצמי 'וואו, זה נראה כאילו הזמן נעצר במקום'. שום דבר לא השתנה, שום דבר לא התקדם. אין תשובות, אין ועדת חקירה ממלכתית. זה תקוע. ואני אומרת כבר כל כך הרבה זמן עבר, לעזאזל, איך יכול להיות? למה הורים של נרצח נובה מרגישים שקופים, למה?", מחתה. "מה האבסורד בזה? שאתה מרגיש צורך לעזור לקולם להישמע כי אנשים רוצים להמשיך הלאה, אין להם אינטרנס לבדוק את זה. אולי בטעות יגלו שהם פישלו, כאילו לא ברור שכולם פישלו. כולם צריכים ללכת הביתה. אני אומרת: איך יכול להיות? העם שלנו, העם הכי הכי רחום ונפלא, שהוא כמו משפחה אחת גדולה שכואבת בשביל כולם, איך יכול להיות ששום דבר לא השתנה? אני יודעת שהרצון של כולם להמשיך את החיים שלהם, אבל אי אפשר להתעלם מזה".

יעל בר זוהר מוחה| אינסטגרם

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו