מה היה קורה אם אמן ישראלי היה גורם לכל העולם לשיר בעברית?
"התהייה שלי היא לא אם יקום יום אחד באד באני ישראלי, אלא האם תהיה לנו שוב היכולת לגרום לעולם להתאהב בישראל דרך התרבות שלה": מאיה גסמן הלל חזרה מההופעה של באד באני עם תובנות
השמעהצפו בטור הדעה של מאיה גסמן הלל
מה היה קורה אם אמן ישראלי היה גורם לכל העולם לשיר בעברית?באד באני נמצא בימים אלו בסיבוב הופעות היסטורי ושובר שיאים. אבל מה שקרה שם זה הרבה מעבר למספרים, זו חוויה יצרית בה עומד מולנו "הגבר החדש״"- אייקון אופנה, סמל מין בינלאומי, גבר אלפא פנומנלי שלא מהסס לעצור את ההופעה כדי לחבק את המעריצים, שבוכה על הבמה בפגיעות אותנטית שממיסה כל אדם בקהל והשיא? הוא לא שר מילה אחת באנגלית והופיע אל מול עשרות אלפי אנשים - בספרדית ובספרדית בלבד.
לא מדובר במשפט פה ושם, אלא נאומים שלמים. אנשים מכל קצוות העולם שרים כל מילה,מבינים את הרגש גם אם הם לא מבינים כל מילה, ומתמסרים לחלוטין לתרבות שהוא מביא איתו.
בעיניי זה הרבה יותר מהופעה, זה מכתב אהבה לתרבות שלמה - הדגלים, המוזיקה, הסיפורים, האנשים. באד באני לא השאיר את הבית שלו מאחור כדי להצליח, הוא לקח אותו איתו לכל במה בעולם. וככה גם האלבום "debi tirar mas fotos" הוא חגיגה של הזיכרון, הזהות והתרבות הפוארטוריקנית.
מה שהכי ריגש אותי היו דווקא הרגעים הקטנים: העלייה שלו לבמה בעיניים עצומות, ונשימות עמוקות כאילו עושה מדיטציה למול ההמון המריע לו, ורק אז פותח את העיניים.
הייתי בהופעה שלו ואיכשהו כל הזמן הזה חשבתי עלינו, מה היה קורה אם היה קם אמן ישראלי שהיה מצליח לגרום לעולם לשיר בעברית? להקשיב לנאומים בעברית? להתאהב בישראל דרך התרבות שלה, הצלילים שלה, העם שלה. בלי להתנצל, בלי לטשטש את הזהות שלו ובלי להרגיש שהוא חייב להתיישר לפי מה שהעולם מצפה ממנו? הבנתי מהר מאוד למה צובט לי - לא כי חסרה לי גאווה ישראלית, ובטח לא כי אני חושבת שיש משהו לא בסדר בעם שלנו.
בתקופה שבה נדמה שלפעמים עוד לפני שמכירים אותנו, כבר שופטים אותנו, לראות תרבות שמצליחה לחבר אנשים במקום להרחיק אותם היה רגע עוצמתי במיוחד ובעיניי זאת בדיוק הגדולה של באד באני. הוא לא ניסה להיות פחות פוארטו ריקני כדי שהעולם יאהב אותו, להפך, הוא נשאר נאמן לזהות שלו, והעולם התאהב דווקא בזה.
זאת בדיוק הדעה שנשארתי איתה אחרי ההופעה הזאת: במשך שנים חשבנו שהדרך להגיע לעולם היא להחליק קצוות, להיות יותר בינלאומיים, יותר נוחים לעיכול. ואז בא באד באני והוכיח בדיוק את ההפך - דווקא כשאמן מאמין בזהות שלו עד הסוף, בשפה שלו, בתרבות שלו ובסיפור שלו העולם מרגיש את זה, כי אנשים אולי לא תמיד מבינים את המילים, אבל הם תמיד מזהים אמת.
אז התהייה שלי היא לא אם יקום יום אחד באד באני ישראלי, אלא האם תהיה לנו שוב היכולת לגרום לעולם להתאהב בישראל דרך התרבות שלה, דרך היצירה שלה, דרך המוזיקה שלה ודרך האנשים שלה ולא דרך הכותרות בחדשות.
