פגשנו את יעל שלביה הבוקר (א') על סט צילומי הקולקציה החדשה של רנואר, שנערכו בפורום מצומצם בעקבות המצב הבטחוני: "חזרנו לעבוד בצורה קצת שונה מבדרך כלל, יותר מצומצם ושקט, כמו שצריך באווירת המלחמה והנהלים החדשים, אבל עובדים. חיכיתי לזה בטירוף. קמתי היום עם אנרגיות של בואו נעשה את זה. מאוד התגעגעתי לשגרה של העבודה".
אנחנו נפגשים רגע לפני ליל הסדר. מה התכניות שלך לערב החג?
"בגלל המצב לא נהיה כל המשפחה ביחד, אבל ההורים שלי ואחי הקטן באים אליי הביתה. זה עדיף מלנסוע לנהריה. מקווה שיהיה חג שקט וכיפי. הרבה זמן לא נפגשנו ואני מאוד מחכה לזה. חגים זה משהו מאוד משפחתי. רוב זיכרונות הילדות שלי הם משבתות וחגים ביחד. בשגרה כל אחד בעיסוקים שלו, אבל החגים הם מרכז החיים המשפחתיים בעיניי".
את כבר הרבה שנים בתעשייה. מרגישה שעברת דרך?
"לגמרי. אני גאה בהתבגרות שלי בתוך התחום ובפרויקטים הגדולים שעשיתי. גם הקשר שלי עם רנואר, שאני עובדת איתם מגיל 17, זה משהו שאני מאוד גאה בו".
הריאיון עם שלביה מתקיים על הסט ימים ספורים אחרי שפורסם כי היא ונהג המירוצים לאנס סטרול בעיצומו של קאמבק זוגי וחודש לאחר יציאת האלבום החדש של האקס המיתולוגי עומר אדם, שנטען כי שירים בו נכתבו עליה. אבל דווקא בריאיון הזה עם הדוגמנית, השאלות הוקדשו כולן אליה, בלי התייחסות לכותרות השונות עליה בתקופה האחרונה.
לאורך הדרך שלך את ומערכות היחסים שלך מאוד חשופות לתקשורת. יש פעמים שהיית רוצה שישאלו אותך רק עלייך?
"הייתה תקופה שנכנסתי לאיזשהו תסביך עם עצמי, זה היה לי קשה שכל פעם שבאים לדבר איתי, זה היה על 'מה עם זוגיות? ומה קורה?', באיזשהו שלב שחררתי את זה. הבנתי שאם החיים שלי בחוץ, אני יכולה להבין למה זה מעניין. אין לי מה להילחם בזה".
את חושבת שאם היית גבר, היו מתעסקים בחיים האישיים שלך באותה הרמה?
"כן. גם גברים בתעשייה נשאלים על החיים האישיים שלהם. זה כן מעניין, כן כיף לשמוע, לראות ולהכיר. אהבה זה הדבר הכי יפה בעולם. אז אני יכולה להבין".
אומרים שלקריירת דוגמנות יש תאריך תפוגה.
"אני לא מאמינה שאנחנו פג תוקף. היום אין דבר כזה רק דוגמנית. אני מביאה את עצמי, היום כל העולם של הסושיאל והקראייטיב, זה להביא רעיונות ולהביא את עצמך. שום דבר לא נראה אותו דבר וכשאת לא מביאה את עצמך, אז לא באמת מעניין. אני חושבת שהעולם הולך לכיוון שכל אחד יביא את עצמו ואת הייחודיות שלו. אני משתדלת לעשות את זה".
את מרגישה איזשהו לחץ להישאר מעניינת?
"לא. אני האחרונה שעובדת בלהיות מעניינת, גם בסטורי ואני לא חיה את זה".
יש אנשים בתעשייה שעובדים בלייצר עניין ושיח.
"זו פחות אני. אני לא חושבת שאי פעם עשיתי סערה או משהו במכוון. אני מאמינה שהסערות מגיעות לבד" היא מסיימת את התשובה בהומור.
בגיל 24, שלביה היא אחת הדוגמניות המצליחות והמוכרות בישראל. חשבון האינסטגרם שלה מונה כמעט מיליון וחצי עוקבים וכל צעד שלה נבחן בזכוכית מגדלת. לשאלה אם היא מרגישה מודל לחיקוי היא משיבה: "אני לא חושבת על עצמי ככה, אבל זה מאוד מרגש אותי כשבנות כותבות לי שהשפעתי עליהן או נתתי להן ביטחון. אפילו אם עזרתי לאדם אחד זה עולם ומלואו בשבילי".
שלביה מגיעה מבית דתי בנהריה ולחיינו היא פרצה עוד כשהייתה תלמידת אולפנה ולא פעם לאורך הקריירה שלה היא סירבה לעבודות דוגמנות גדולות ונחשבות משום שנדרש ממנה להצטלם בלבוש לא צנוע או כיוון שהצילומים היו בשבת. לאמונה היא מספרת, יש גם כיום מקום גדול בחייה.
את מגדירה את עצמך דתייה היום?
"קצת קשה לי להגדיר את עצמי כדתייה, כי אני לא מתלבשת כדתייה. אני מגדירה את עצמי בחורה מאמינה ששומרת מסורת".
יוצא לך להיתקל בתגובות שמגיבים "איך היא דתייה ולא מתלבשת צנוע?". התגובות האלו נוגעות בך?
"אני יכולה להבין מאיפה זה מגיע. אנשים אומרים "ככה נראית דתייה?" אני יכולה להבין את זה, אבל אני לא לוקחת את זה ללב. אי אפשר לשפוט אמונה של של בן אדם. גם מי שלא מאמין, אי אפשר לשפוט אותו. אני לא לוקחת את זה אישית".
מאז מלחמת "חרבות ברזל" יש הרבה יותר שיח על הדת במיינסטרים. את מרגישה שהדת הפכה לאיזשהו טרנד, או אנשים מתחברים לדת בצורה אותנטית?
"אני מאוד מרגישה את השינוי. אני חושבת שמאז השביעי באוקטובר יש ממש הרבה יותר שיח, אני זוכרת כשאני התחלתי זה לא היה ככה. היום יש הרבה יותר שיח והרבה יותר מקום ומדברים על אמונה ודת, אני רואה המון סרטונים של יוצרי תוכן בנושא. אני מאוד נהנית זה, כי אני באה מהמקום הזה ואני מאוד מאמינה. אני חושבת שגם אם זה טרנד, אי אפשר לזייף אמונה. גם בחורה שמתלבשת צנוע יום בשבוע, אני לא רואה את זה כפייק. אני חושבת שאם יום שבוע היא לוקחת על עצמה, כל דבר קטן, זה ברכה. ככה אני גדלתי וככה אני חונכתי. אני שמחה שזה קורה ובעזרת השם שזה רק ימשיך ככה".
בתקופה כזו של מלחמה, האמונה שלך מתחזקת?
"כן. יכולה להעיד על עצמי שאני מאוד התחזקתי מבחינת התפילות, מבחינת ההודיה על כל מה שיש, כל הניסים שקורים, החטופים שחזרו וכל מיני דברים מטורפים שקורים שקשים לעיכול. אלו כל מיני רגעים היסטורים של העם ההיהודי, של המדינה שלנו שכן, אני מאוד רואה את אלוהים בתוך הדבר הזה ואני חושבת שהאמונה מחזיקה את הבן אדם שפוי בתוך כל הדבר הזה".
