גרושתו ואם שבעת ילדיו של הזמר והיוצר חנן בן ארי, העיתונאית והסופרת הדסה בן ארי שיתפה בסוף השבוע האחרון, רגע לפני שהעולם התהפך עם תחילת המתקפה באיראן, בפוסט אישי שבו כתבה על החבטות שהיא מקבלת מהחיים בלי ידע כיצד לטפל בהן. באותה נשימה תהתה בינה לבין עצמה מהן ההשלכות העתידיות של מה שהיא מגדירה כ"שרשרת טראומות" שעברה הן בפן הלאומי והן בפן הפרטי.
"יש לי בעיה די חמורה", התוודתה בן ארי. "כולם כאן בפרדס חנה מטפלים, כולם מטופלים, ואני הולכת בשנתיים האחרונות דרך השטח בלי להתיימר להיות משהו, ואני נחבטת. נחבטת בעצמי ובפצעי הילדות שלי ובכאבים שלא הרגשתי כדי לפתח סוף סוף קשב נקי לעצמי ולאנשים שאני פוגשת".
בהמשך סיפרה הדסה על אם שכולה שמתקשה לכתוב את הסיפור שלה. "אמרתי לה: 'הכאב לא יעבור, הוא לא יעלם. הזמן לא מרפא, זה שקר. הכאב מחכה לך כבר עשרים שנה, שתפגשי אותו ותספרי אותו'. אני רואה את האבל הישן והטרי והוא מערבב אותי", שיתפה.
"אחד הדברים שמעסיקים אותי מאוד בימים אלה הוא העברה בין דורית", חלקה בדאגה. "איך טראומה עוברת דרך התאים שלנו, איך היא משנה את הדי אן איי, האם היא עוברת בתורשה? אם בתחילת המלחמה שאלתי את עצמי מי נהיה כשנקום מהשברים, היום אני שואלה מה ההשפעה שלה עלינו במובנים שאנחנו עוד לא יודעים ומי יהיו הילדים והנכדים שלנו בעקבותיה. מכיוון שאני לא נסיבתית, ולא מחפשת לראות שחורות, השאלה שלי מסקרנת אותי ואני פתוחה לכל התשובות. כשאני מסתכלת אחורה במנהרת הזמן הלאומית וגם המשפחתית שלי אני רואה שרשרת של טראומות. מתוכן יצאו אנשים יפים, עזים ושורדים. אני מרגישה שהדרך שלי לראות את כל זה היא קודם כל לעצום עיניים. אם אנחנו מביטים בשכול קרוב מדי - הוא דווקא מעוור", טענה. רגע לפני שחתמה ציטטה את פרופ' מירב רוט: "האמת מרפאת. האהבה מרפאת. ראיית האחר מרפאת".
