שנת המפנה של המשפיעניות: "מי שתמכור ניתוק - הקהל לא יהיה שם"

הקהל של 2025 הוא לא הקהל של 2020. הוא הוא חכם יותר ממה שהיה, מכיר את כל הטריקים השטיקים ושיטות המכירה של המשפיעניות. לכן 2025 היא מעין שנת מפנה - שטחי הפרסום הגדולים ביותר היום הם הסטורי והפיד, והאחריות בהתאם. ב-2025 העוקבים הפכו ממושפעים למבקרים ובעולם בו כולם מנסים להציג אותנטיות, מי שנחשד.ה בחוסר שכזה, מיד זכה לביקורות.

הנה הרגעים השנה שהיו נקודות מפנה בהם הקהל סירב להיות עוקב והחל לבחון את המשפעיניות:

בחודש ספטמבר השיקה דניאל את עוגת השוקולד שלה במחיר של 139 שקלים והתגובות סביב המחיר לא איחרו להגיע. למה לקנות עוגה שהמתכון שלה מפורסם ברשת ב140 שקל או לחילופין שאפשר למצוא עוגה של אותו יצרן בכמעט חצי מחיר? כשהקהל רואה פער מחירים כל כך קיצוני רק בגלל שהשם שמוטבע על האריזה הוא שם מוכר, הקהל מתחיל לשאול את עצמו: האם אני עוקב אחרי מישהי שנותנת לי ערך, או אחרי מישהי שמנצלת את כוחה כדי למכור לי מוצר במחיר מנותק מהשוק?

סערה נוספת הייתה שייכת גם היא לדניאל, סביב תוספי התזונה ותוספות השיער. אחרי שנים שדניאל ממליצה על תוסף התזונה בטענה כי הוא מחזק את השיער, היא משתפת שהיא עשתה תוספות כדי למלא את השיער הדק שלה. דברים מהסוג הזה נוגעים בדיוק בעקב אכילס של עולם המשפיעניות: שקיפות. משפיענית ש״תזייף״ בעקביות של ההמלצות שלה ב2025 תאלץ לספוג סערת משפיעניות נוספת.

אפרופו מנותק, סערת ליקוש מנחם. בזמן שכל עם ישראל היה תחת מתקפת טילים איראנית, סגור בממ"ד, הסטורי של ליקוש מנחם שידר 'עסקים כרגיל' בתמונות ותיעודים מנקרים עיניים מחופשה בחו"ל כולל המשפט 'קחו נופים להורדת הפאניקה'. ב-2025 הקהל מצפה מהמשפיענית שלו ליותר מאשר רק לוקים ולינקים. זה לא שהעוקבים מצפים שמשפיעניות יפסיקו לחיות, אבל הם כן מצפים לחיבור מסוים למציאות גם אם היא כואבת.

 את זה גם למדה בדרך הקשה שחר חיון. הקמפיינים של חיון- קמפיין לצדק תחברותי בעודה מתניידת ברכב יוקרה, קמפיין למייבש שיער כשהיא בכלל עברה החלקת שיער, או קמפיין למשקה אנרגיה עם כמות סוכר גבוהה שיוצר באותו השבוע בו מושק תפריט בריאות שיצרה עם רשת בתי קפה גדולה. המקרים האלו גררו המון תגובות וביקורת ולדעתי, בצדק. הקהל חכם והוא לא יקבל כל פרסומת מכל מפרסם והוא רוצה אמינות ושקיפות. תדברי על צדק תחבורתי רק אם את באמת נוסעת בתחבורה ציבורית. 

וממשרד התחבורה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ הציע תשלום למשפיענים תמורת סיקור חיובי של המשרד שלו ואחד המשפיענים שנענה להצעה היה משה כורסיה, שאחר כך הסיר את הקמפיין והתנצל. זה כבר עוד קמפיין לעוגה או שמפו אלא שימוש בכספי ציבור כדי לקנות "סיקור חיובי" דרך דמויות אהובות. הביקורת על משה כורסיה לא נבעה מעצם עמדותיו הפוליטיות, אלא מהתחושה של שבירת האמון האישי.

מי שתמשיך למכור לנו אשליות של ניתוק, ראוותנות וחוסר שקיפות, תגלה שהעוקבים אולי עדיין שם במספרים, אבל הלב שלהם כבר מזמן במקום אחר. וזה ישאר כך גם ב-2026.