מאי ערב חושפת: "הייתי עיוורת יומיים"

מוצאי שבת, סטורי אחד, והודאה בלי פילטרים. מאי ערב חשפה כי בילתה את כל יום שישי במיון, אחרי שלא ראתה בעיניים במשך יומיים וחצי. הסיבה, לדבריה, היא זלזול רגעי באמצעי בטיחות במכונת שיזוף. זה נגמר בנס, אבל גם בהבנה חדה כמה קרוב זה היה להיגמר אחרת.

"עיניים פקוחות"

ערב סיפרה כי ביום שישי נכנסה למכונת שיזוף, אחרי תקופה ארוכה שלא עשתה זאת. "אני כל החיים עושה, ואין לי שום בעיה עם זה", אמרה, אבל הוסיפה מיד את הפרט הקריטי. "נכנסתי ל-14 דקות והייתי עם עיניים פקוחות. אני לא שמה משקפיים, אני הכי מזלזלת בזה בעולם". כשיצאה מהמכונה הכל הרגיש רגיל. היא חזרה הביתה, הלכה לישון, ולא חשדה בכלום. אלא שבשעות הבוקר המוקדמות התחיל הסיוט.

"לא מצליחה לפתוח ולסגור את העיניים"

בסביבות חמש וחצי לפנות בוקר התעוררה עם תחושה חריגה. "אני מרגישה שאני לא מצליחה לפתוח את העיניים", סיפרה. בתחילה חשבה שמדובר במסקרה שלא הורידה בלילה. היא ניסתה לשטוף את העיניים עם סבון, אבל הצריבה רק החמירה. "מנסה לחזור לישון ולא מצליחה, זה שורף לי למוות. לא הצלחתי לא לסגור ולא לפתוח את העיניים", תיארה. ואז הגיעה ההבנה. "לא ראיתי כלום. הייתי עיוורת".

מיון, טיפות ואזהרה מהרופאים

בשעה תשע בבוקר התקשרה לאמא שלה בבהלה. "אמרתי לה, תבואי דחוף, אני לא רואה". האם הגיעה ולקחה אותה למיון. "העיניים אדומות, הכל נפוח, הכל נראה נוראי", סיפרה. בבית החולים קיבלה טיפות להרגעה, ושם גם שמעה את האזהרה שהפכה את הסיפור כולו. "הרופאים אמרו לי שיצאתי מזה בנס. אם הייתי נשארת עוד כמה דקות במכונה בלי משקפיים, הייתי יכולה לאבד את הראייה".

"תודה לאלוהים שאני רואה"

לדבריה, הראייה חזרה רק כעבור יומיים וחצי. "רק היום בבוקר קמתי ואמרתי תודה לאלוהים שאני רואה", אמרה. הפחד, כך הודתה, היה מוחשי. "זה הדבר הכי מסוכן והכי מפחיד שקרה לי בחיים". בסיום הסטורי בחרה להעביר מסר חד לעוקבות שלה. "עזבו שמכונת שיזוף זה לא בריא. מי שכן עושה, אין דבר יותר חשוב מלשים משהו על העיניים או לעצום אותן. פשוט אין יותר חשוב מזה". ואז סיכמה במשפט אחד. "אני חייבת לעשות הגומל".