1. נפרדים מהארון
בשנה מאתגרת עבור ישראל, בחרתי רגע שריגש אותי באופן אישי - לצד המשמעות וההשפעה החברתית שהיו ועוד יהיו לו.
מצאתי לשמחתי שני רגעים שמגדירים את שנת הבידור החולפת - במרכזם, ארבעה מפורסמים שעושים היסטוריה, ובזכותם הארון קרס.
ראשון היה עדן חסון, שבנובמבר 2024 יצא מהארון, והציג לעולם את בן זוגו השחקן יותם גבריאל. חצי שנה אחרי, ביוני 2025, משפיענית העל, דניאל עמית, הפתיעה פעמיים: בפעם הראשונה כשיצאה מהארון, ובפעם השנייה כשחשפה שבת זוגה היא אמילי דמארי, שהישראלים התאהבו בה אהבה ממבט ראשון ברגע חזרתה מהשבי.
בשנה שבה הממשלה מקצצת בתקציבי הקהילה הגאה ומקרי ההומופוביה עולים, שתי היציאות הללו מן הארון הופכות לחשובות ומרגשות עוד יותר, וגם מספקות שיעור חי על כמה רחוק הגענו: הן העבירו אותנו מהמקום שבו הפחד הוא שולט, אל מקום שבו האהבה מנצחת.
כעיתונאי בידור הומו, אני מודע לחששות שמלווים צעד כזה, שהוא אף פעם לא מובן מאליו. לכן זה לא רק סיפור אישי, אלא ניצחון קהילתי שאנחנו וגם הם הרוויחו ממנו. (ערן סויסה)
2. פחד ותיעוב באירוויזיון
בין כפיים סוערות בבאזל לאיומים בפרישה בספרד ובמדינות נוספות, סיפור האירוויזיון של ישראל הפך משיר לדרמה מתמשכת. עוד לפני הנסיעה לשווייץ, בחירת השיר “New Day Will Rise” שכתבה קרן פלס עוררה מחלוקת. יוצרים נוספים שהגישו שירים לוועדה טענו שהליך הבחירה לא היה תקין.
הסערות לא פסקו גם מעבר לים. על הבמה בבאזל רפאל הדהימה כשהגיעה למקום השני. בתחילה, נדמה היה שהכול נגמר כשהשופטים העניקו לה רק 60 נקודות. ואז הגיעה ההפתעה: 297 נקודות מהקהל שהקפיצו אותה היישר למקום השני והפכו את ההופעה לאחת הבולטות של הערב.
אלא שבעוד ישראל חגגה, הזרקור עבר לאירוויזיון 2026. ספרד הצהירה כי תפרוש אם ישראל תשתתף, ואירלנד והולנד הצטרפו לאיום. הקריאות לחרם נקשרו ישירות למלחמה בעזה והפכו את השתתפות ישראל לשאלה פוליטית טעונה. מנגד, מדינות כמו פולין וצ’כיה הדגישו כי האירוויזיון חייב להישאר במה תרבותית ולא זירה פוליטית.
אז לפני שנדבר על מי ייצג את ישראל בווינה, השאלה האמיתית והמטרידה היא אם ישראל בכלל תיקח חלק בתחרות? (עידו כהן-גברא)
3. הגירושים שהפתיעו אותנו
הרגע הרכילותי שתפס אותי הכי חזק השנה היה דווקא זה שקרה רגע אחרי שהשנה נפתחה. ימים ספורים אחרי חגי תשרי ותחילת השנה החדשה תשפ"ה, פרסמנו כאן לראשונה על הגירושים של נינט טייב מבעלה ואבי שתי בנותיה אמיליה ולונה רחל, המוזיקאי יוסי מזרחי.
הידיעה טלטלה את עולם הבידור בישראל, שברה לבבות של רבים, שקיוו לסוף רומנטי אחר עבור המאמי הלאומית הנצחית, ולוותה במבול של תגובות שכללו אינספור שמועות לגבי הסיבה לפירוק החבילה - זאת עד שהיוצר ערן צור, שעובד עם מזרחי, חשף (באחד המהלכים השנוים במחלוקת שהשאירו לא מעט פיות פעורים) שהסיבה לפרידה הייתה הרצון של האחרון להמשיך לטפח קריירה שלו בחו"ל, בזמן שטייב כבר רצתה הביתה, לישראל.
טייב מצדה המשיכה להשאיר את הנושא בכותרות כשפרסמה בשנה האחרונה מעת לעת בימי שישי שירים אישיים וטעונים שעסקו בפרידה, ובכך שפכה לא מעט אור על המורכבות שאיתה היא מתמודדת. (יוסי דלאל)
4. אודיה מרתיחה את באד באני
הרגע התרבותי שתפס אותי השנה היה סערת אודיה ובאד באני. הזמרת היא לא הראשונה ששואבת השראה מחו"ל, אבל כשלהיט שלה "פאפי" הוסר מספוטיפיי בעקבות האשמות להעתקת צילום העטיפה של האלבום "Debí Tirar Más Fotos", זו כבר הייתה פרשה בליגה אחרת.
הסערה הציפה את השאלה איפה עובר הגבול בין השראה להעתקה, אבל גם הייתה למעין אירוע-תדמיתי בעולם הלטיני, כשהזמרת הישראלית הותקפה ברשת על ידי מעריציו של הכוכב הלטיני. אלה האשימו אותה בניכוס תרבותי, וטענו כי מדובר באלבום שעוסק באנטי-קולוניזאליזם, בעוד אודיה לפי המגיבים מגיעה ממדינה קולוניאליסטית.
מה שמעניין בפרשייה הזו, בעיניי, הוא שהיא הצליחה להפעיל את דעת קהל - רפרנסים? ניכוס תרבותי? אולי אפילו בשקט בשקט, הצלחנו להרחיב אופקים מהפרשייה, שהצליחה למשך יממה להסעיר את המדינה.
מה שעוד מרשים, הוא שהזמרת ואנשיה הצליחו להפוך את סערת הסרת השיר מפלטפורמת הסטרימינג הגדולה בעולם ממקרה של זכויות יוצרים - למקרה של אנטי ישראליות.
אודיה זכתה לסוף הטוב כמלכה ציונית, שכן, כזכור, לבסוף החליפה את עטיפת השיר לעטיפה פטריוטיות עם דגל ישראל וסמלי צה"ל - וסיימה מבחינתה את הסאגה כשידה על העליונה. (עומר איסוביץ')
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו