"אם נותנים במה לאוטיזם, שישנו את קו המחשבה"
"יש לי בעיה עם הדרך שבה התוכנית הציגה את האוטיזם. לרגע עלתה בי המחשבה האם התוכנית עלתה באמת לצורך העלאת מודעות או בעצם להעלאת הרייטינג": אודיה עמר, אם לשני ילדים שמאובחנים על הרצף האוטיסטי בטור אישי על הצפייה ב"ריאיון מיוחד"
אני אודיה עמר, בת 26 נשואה ואמא לשני ילדים מהממים שמאובחנים על הרצף האוטיסטי. אתמול צפיתי בפרק הבכורה של "ריאיון מיוחד", התוכנית החדשה של רותם סלע בקשת 12, שבה אנשים על הרצף האוטיסטי ״מראיינים״ מפורסמים. כאמא מיוחדת, צפיתי בתוכנית עם רגשות מעורבים. מצד אחד, זה מרגש לראות את הבמה להעלאת מודעות, את המצולמים הנרגשים וחלק מהשאלות והסיטואציות יכולות אפילו להעלות דמעה.
אבל יש לי בעיה עם הדרך שבה התוכנית הציגה את האוטיזם. לרגע עלתה בי המחשבה האם התוכנית עלתה באמת לצורך העלאת מודעות או בעצם להעלאת הרייטינג, הרי מי לא רוצה לצפות באפשרות לקבל את כל השאלות העסיסיות על המפורסמים כשהם מנגד- לא יכולים לסרב.
התוכנית נראתה ממוקדת באנשים שמדברים בצורה מאוד מסוימת, עם התנהגויות שיכולות להיראות כמוזרות ומאפיינות אוטיזם. כביכול ה"טייפקאסט" האוטיסטי. ככה שאדם שלא נחשף לאוטיסטים בחייו מדמיין אוטיזם בצורה מאוד ממוסגרת.
הייתה תחושה במהלך הצפייה של "פינת ליטוף", שבה המשתתפים נתפסים כחמודים ומתוקים, שמותר להגיד הכל, אסור להעיר, אסור לסרב, כאילו לא מדובר באנשים בוגרים שיושבים על הכסאות.
הייתי רוצה שאם נותנים במה וחשיפה לאוטיזם, ישנו את הקו מחשבה המרובע, שכל אוטיסט צריך להראות בצורה מסוימת, לדבר בדרך כזו, ולנפנף בידיים.
כדי להעלות מודעות אמיתית, צריך להציג מצג מלא ולא חלקי. להראות שזה אוטיזם וזה אוטיזם, לא סתם זה נקרא ספקטרום אוטיסטי. הסקאלה רחבה מאוד.
אני מאמינה שחשיפה רחבה יותר של אנשים על הרצף האוטיסטי היא קריטית. זה חשוב לייצג את כל הספקטרום, ולא רק את הצדדים המוכרים. רק זו הדרך להרחיב את התודעה שלנו לגבי האוטיזם, ולזכור שכל אדם, גם אם הוא מתמודד עם צרכים מיוחדים כאלה ואחרים, הוא ייחודי, עם התנהגויות, שפה, ודרך התמודדות משלו.
