"גם לי הייתה מטרידנית. איבדתי את ההכרה מלחץ"
סאגת המטרידנית של בר כהן הצליחה להזכיר לשני דפני גולדטיין את המטרידנית איתה התמודדה: "היא ידעה תמיד איפה אני נמצאת, גם וגרמה להיות חרדה, מפוחדת ומותשת נפשית". טור אישי
השמעהאיך המטרידנית של בר כהן הצליחה להזכיר לי נשכחות? השבוע שמענו את ההקלטה של בר כהן מגיבה למעריצה שחצתה גבול והפכה לסטוקרית שהציקה לה שוב ושוב.
View this post on Instagram
בדומה לסדרה המצליחה של נטפליקס ״אייל קטן״ המבוססת על סיפור אמיתי של סטוקרית חסרת מעצורים, גם אני לצערי התמודדתי לפני שמונה שנים עם מעריצה שעברה את הגבול והפכה למטרידנית של ממש. היא התקשרה אליי לילות שלמים, התחזתה לעשרות דמויות באינסטגרם ובפייסבוק, וזרעה הרס וחורבן בחיי הפרטיים והציבוריים. היא הפיצה עליי שמועות כוזבות ותייגה את בני משפחתי, חבריי וכמו כן עמודי רכילות. היא ידעה תמיד איפה אני נמצאת, גם אם לא שיתפתי. היא בעיקר גרמה להיות חרדה, מפוחדת ומותשת נפשית. השיא היה לפני תצוגת אופנה אליה התכוננתי. כל המשתתפים והמפיקים של התצוגה קיבלו הודעות הזויות מאותה הגברת, על אופי התצוגה, מיקומה המדויק ועליי. איבדתי את ההכרה מרוב לחץ, וזו הפעם הראשונה שהרגשתי שמשהו רע עלול לקרות.
לאחר תלונות חוזרות ונשנות במשטרה, חוקר פרטי ואפילו ניסיון למצוא אותה בעצמי, יום בהיר אחד בלי שום הסבר, היא פשוט עזבה. אז איפה עובר הגבול בין הערצה והטרדה? הגיוני להרגיש קרבה לאדם נערץ, בטח אחד שיצא מתכנית ריאליטי, הצלחתם להזדהות איתו ולחוש אותו על המסך יום יום, שבוע שבוע. אבל בסופו של דבר מדובר בבן אדם, ויש לכבד את פרטיותו ואת הזמן והמרחב האישי שלו.
מטרידנות סדרתית פוגעת בחיים של אנשים אחרים, ולמעשה גם בחייו של המטריד עצמו. אם מישהו מבקש מכם להפסיק ליצור איתו קשר, שוב ושוב, תשחררו. זה לא משנה אם זו אהבה נכזבת או דמות להערצה שראיתם בטלוויזיה. אם אתם חשים אובססיה וקושי לשחרר, זו לא בושה לפנות לעזרה מקצועית.
