דברה מסינג, כוכבת "ויל וגרייס", מזוהה מאז טבח 7 באוקטובר כאחד הקולות הבולטים בתעשייה בעד ישראל ונגד אנטישמיות. עכשיו מתברר שהחיבור הזה הגיע גם לשאלת הבית.
בריאיון שערכה איתה שרי מרקסון מסקיי ניוז אוסטרליה, באירוע של Jewish Communal Appeal בסידני, מסינג דיברה על המחיר האישי ששילמה מאז 7 באוקטובר, על החברים שאיבדה, על האכזבה מהוליווד, ועל התחושה שישראל הפכה בשבילה לבית. לפי הדיווח, היא אמרה: "היתה נקודה שבה הרגשתי שארצות הברית כבר לא בטוחה, במיוחד ניו יורק". על ישראל הוסיפה: "כשאני בישראל, זה בית, ולמרות כל הטילים, שם אני מרגישה הכי בטוחה". לפי דיווח של news.com.au מאותו אירוע בסידני, מסינג נמצאת בתהליך בקשה לאזרחות כפולה.
"החיים שלי הם לפני ואחרי 7 באוקטובר"
מסינג סיפרה כי הרגע שבו נחשפה למתקפת חמאס על ישראל נחרת בה מיד. "אני זוכרת שישבתי במטבח שלי וצפיתי בחדשות ופשוט קפאתי", אמרה בריאיון. "ההלם היה מיידי, הטראומה היתה מיידית, הפחד היה מיידי והאבל היה מיידי".
לדבריה, היא היתה בטוחה שהעולם יתייצב לצד הקורבנות. "ציפיתי שכל העולם יתאבל איתנו", אמרה. אבל לדבריה, כשראתה את התמונות מבית האופרה בסידני, היא הבינה אחרת: "זה היה הרגע שבו הבנתי שאנחנו לבד, ושאף אחד לא יתאבל בשבילנו או איתנו".
לדבריה, משם הכול נחצה לשניים. "אני מרגישה שהחיים שלי הם כל מה שהיה לפני 7 באוקטובר וכל מה שבא אחריו. לעולם לא אהיה שוב האדם הזה".
"חשבתי שהוליווד תצטרף אליי"
אחד החלקים הכואבים בריאיון עסק דווקא בהוליווד. "באמת ציפיתי שהקהילה ההוליוודית תצטרף אליי", אמרה. "כל הקריירה שלי הייתי חלק מהקהילה הליברלית והמכילה הזאת".
לדבריה, היא לא חשבה שתישאר כמעט לבד. "חשבתי שאהיה רק קול קטן בתוך קריאה גדולה לאמפתיה וללגיטימיות של העם היהודי ושל ישראל כמולדת ההיסטורית שלנו. ואף אחד לא יצא קדימה".
בהמשך סיפרה על מכתב לנשיא ג'ו ביידן בדרישה לפעול לשחרור החטופים. "כתבנו מכתב לנשיא ואמרנו: "בבקשה תעשה כל מה שאתה יכול כדי להציל את החטופים מ-33 מדינות בהקדם האפשרי. השתמש בכל משאב זמין"".
ואז, לדבריה, הגיעה עוד אכזבה. "שלחנו את המכתב לקהילה ההוליוודית וציפינו שכולם יחתמו, כי זה לא היה על יהודים או ישראלים. זה היה על אזרחים מ-33 מדינות, ואנשים לא חתמו עליו".
"הרגשתי נבגדת. הרגשתי נטושה"
מסינג לא עטפה את זה בצלופן הוליוודי. "חשבתי: איך מישהו יכול להגן על זה שהוא לא מדבר על החטופים האלה? זה היה בלתי נתפס מבחינתי. ונגעלתי, בכנות", אמרה.
המחיר האישי, לדבריה, הגיע מהר. "הרגשתי נבגדת. הרגשתי נטושה. הרגשתי מושמצת. הרגשתי שאני לגמרי לבד". בהמשך הוסיפה: "איבדתי כל כך הרבה חברים, ואני מכירה כל כך הרבה יהודים שעברו את אותה חוויה".
לדבריה, אחרי 7 באוקטובר הגיע גם תהליך של אבל. "הבנתי שהדור שלי לא ידע שאנחנו חיים בתור הזהב של החיים היהודיים. חשבנו שכל הסכנות כבר מאחורינו".
"הייתי מדוכאת מאוד"
מאחורי הפעילות הציבורית והראיונות, מסינג תיארה גם מחיר אישי כבד. "זה הדבר הכי קשה שחוויתי בחיי", אמרה. "זה היה מאבק אמיתי בשבילי. זה היה בעליות וירידות".
לדבריה, "הייתי מדוכאת מאוד במשך תקופה. הרגשתי זעם. באמת הייתי צריכה עזרה ממטפלת כדי לדבר על זה ולהבין למה זה קורה, ולמה אני הפכתי למטרה, כי יש כל כך מעט מאיתנו, מעט באופן מביש".
בהמשך הסבירה איך מצאה בזה משמעות. "מה שהגעתי אליו הוא שזה הייעוד שלי עכשיו. זה הופיע, וזה מה שאני אמורה לעשות. וזה מה שאני מתמקדת בו מאז 7 באוקטובר".
גרייס אדלר לא היתה יהודייה במקרה
בריאיון חזרה מסינג גם ל"ויל וגרייס", והבהירה שהזהות היהודית של גרייס אדלר לא היתה קישוט עלילתי. לדבריה, כשהסדרה עלתה, היא חשבה שהיא תבוטל אחרי שני פרקים. "חשבנו שאנשים לא יקבלו את האנשים הגאים האלה", אמרה.
דווקא שם, היא ראתה הזדמנות נוספת. "הבנתי שבזמן שאנחנו מנסים לשנות לבבות ודעות סביב הקהילה הגאה, יש הזדמנות לשנות לבבות ודעות גם סביב יהודים והקהילה היהודית. הרגשתי שזו אחריות".
לכן, היא סיפרה, פנתה ליוצרים וביקשה: "אני רוצה שהיא תהיה יהודייה ככל האפשר". מסינג אמרה שהתגובות מנשים ונערות יהודיות נשארו איתה עד היום: "הן כתבו לי: תודה. סוף סוף אני רואה את עצמי בטלוויזיה בפריים טיים". ואז סיכמה: "זה אחד הדברים שאני הכי גאה בהם בכל החיים שלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו