"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

פור-ריל

עבור ילדים פלסטינים: אריאנה גרנדה מגייסת אלפי דולרים

על המסך זה נראה כמו מחווה אנושית. בפועל, זה עוד רגע שבו כוכבת בינלאומית נכנסת לשדה מוקשים מוכר

,עודכן
0השמעה
אריאנה גרנדה. צילום: REUTERS/Kylie Cooper

גיוס של יותר מ-801 אלף דולר למען ילדים בעזה הפך את אריאנה גרנדה לשם חם בשיח ההומניטרי העולמי. אלא שמבעד לעיניים ישראליות, אותו מהלך מעלה סימני שאלה ישנים על אחריות, הקשר והנטייה לבחור סיפור אחד בלבד.

מחווה גלובלית, קריאה מקומית אחרת

במאי 2024 העלתה גרנדה סטורי אחד לחשבון האינסטגרם שלה. קישור ישיר לתרומה עבור Palestine Children’s Relief Fund, בלי טקסט מלווה ובלי הסתייגויות. בעולם זה עבר כחמלה נטו. כאן, זה נקרא בזהירות רבה יותר.

אריאנה גרנדה,צילום: GettyImages

התרומות זרמו כמעט מיד. תוך זמן קצר דווח על קפיצה של עשרות אלפי דולרים, ובהמשך הסכום הלך ותפח. נכון לינואר 2026, הקמפיין כבר חצה את רף 801 אלף הדולר, סכום שמיועד לסיוע רפואי, מזון, מים ותמיכה נפשית לילדים בעזה. הנתון מרשים, אבל הסיפור שמאחוריו מורכב בהרבה.

הרבה כסף, מעט הקשר

ככל שהמספרים המשיכו לעלות, כך הדיון סביבם הלך והתרחב. ברשתות צף מחדש ציוץ ישן של סלינה גומז מ-2016, שבו לעגה לרעיון שאקטיביזם מקוון באמת מציל חיים. הציוץ נמחק מזמן, אבל ההשוואה קיבלה חיים חדשים.

הירשמו לניוזלטר של ForReal ואנחנו נדאג שלא תפספסו שום דבר חשוב!

הפער בין השתיים ברור. גרנדה לא הסתפקה בהצהרה כללית, אלא הובילה מהלך עם תוצאה מדידה.

אריאנה גרנדה,צילום: Richard Shotwell/Invision/AP

כשהקו כבר מצויר מראש

מי שעוד ניסה להאמין שמדובר ביוזמה הומניטרית מנותקת, קיבל בהמשך תמונה רחבה יותר. בקיץ 2025שיתפה גרנדה תכנים מקמפיין Red Line for Gaza, עם המסר: "להרעיב אנשים למוות הוא קו אדום", ולצידו קריאה לפעולה מיידית.

אל המהלך הזה הצטרפו גם צעדים מוכרים נוספים.תמיכה פומבית בשחקנית הפרו-פלסטינית רייצ'ל זגלר, חתימה על מכתב הקורא להפסקת אש בעזה,ושיתוף ציוץ של אלכסנדריה אוקסיו-קורטז נגד התקיפה האמריקנית באיראן. יחד, הם שרטטו קו עקבי.

לא מדובר במעידה חד פעמית ולא במחווה מנותקת, אלא ברצף בחירות שממקמות את גרנדה בצד מסוים של השיח. שוב, הסיפור מסופר לעולם בפשטות, וכאן הוא נשמע אחרת לגמרי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו