מתחילת המלחמה אנחנו רואים מגמת עלייה במקרי אנטישמיות ברחבי העולם. בעוד שדמויות יהודיות ותיקות וחזקות בתעשייה, כמו איימי שומר או דיוויד שווימר, מרשות לעצמן לדבר בעד ישראל בלי להתנצל, הדור הצעיר של הכוכבים היהודים נמצא במקום אחר לגמרי. מקום שבו כל רמז לחיבור לישראל עלול להפוך אותך לבעיה תדמיתית.
לאחרונה השחקנית היהודייה הצעירה אודסה א'ציון בת ה-25 קיבלה את פלטפורמת המשחק הגדולה שלה בסרט החדש "מרטי סופרים" ובסדרה החדשה והמדוברת "איי.לאב. אל.איי". מעריצים החלו לחקור על עברה וגילו שמכרה חולצה של צבא ההגנה לישראל.
הקהל שאליו אודסה פונה, שרובו פרוגרסיבי ומרביתו פרו-פלסיטני, התחיל לצאת נגדה. הופצו האשמות וקונספירציות שהיא "ציונית" ו"תומכת בישראל" אודסה הרגישה צורך להגיב ולהבהיר בפומבי שהיא לא ציונית ולמעשה התנערה מכל זיקה לישראל, כולל הבהרה על שם משפחתה שמכיל בתוכו את המילה 'ציון'. לא משנה מה הדעות האמיתיות שלה עצם הצורך להגיב מספר את כל הסיפור.
זו בדיוק המשבצת שהרבה יהודים צעירים מחפשים: יהדות כאסתטיקה וכמסורת תרבותית, אבל בלי מדינה וכוח. למשל כוכבת הפופ הפורצת, אדיסון ריי, שיצאה עם בן זוגה הישראלי-אמריקאי עומר פדי במשך ארבעה שנים ואפילו לפני המלחמה ביקרה בישראל ובדיוק כשהתחילה להיכנס למיינסטרים ואפילו קיבלה מועמדות לגראמי עמודי בידור פרסמו שהם "נפרדו" ובפועל כחודש אחרי פפראצי תפס אותם יחד. אדיסון אפילו אישרה את הקאמבק הזוגי בעמוד ספאם קטן עם 200 אלף עוקבים, שלא מתקרב לעמודי הסושיאל שלה עם מיליוני העוקבים.
הפער בין הדיווח למציאות מעלה שאלה, האם אדיסון, או לפחות אנשי היח"צ שלה, רצו לנתק פומבית את הקשר כדי שלא יקשרו אותה לישראל?
קחו כדוגמא את כוכב "דברים מוזרים", נואה שנאפ, היהודי שביקר בארץ, בתחילת המלחמה פורסם סרטון שהוא מחזיק מדבקה ״ציונות זה סקסי״ והוא חטף כל כך הרבה ביקורת ושנאה שהוא העלה סרטון התנצלות ופרש מהרשתות החברתיות. עד היום גם עם ההוצאה של העונה החדשה והמצליחה לא "שוכחים" לו את זה.
גם הזמרת גרייסי אברמס מתנערת ממדינת ישראל בהיותה יהודייה ומדברת בצורה שלילית על פעולותיה של ישראל במלחמה, אבל כן תפרסם את עצמה חוגגת חגים יהודיים.
הקולות האנטי ישראלים באמריקה מכתיר יהודים כ"טובים" או "רעים" והרבה פעמים גם דורש מהם לבחור צד, ומבחינתם שתיקה שווה תמיכה בישראל. הכוכבים הצעירים, שרוצים את הקהל, מכחישים כל קשר לישראל, ומנסים לייצר הפרדה מלאכותית בין זהותם היהודית לבין מדינת היהודים. היום זה כבר לא רק מותר, זה אפילו טרנדי לצאת נגד ישראל. הניסיון לנתק את עצמם מהזהות הישראלית אולי מרגיש לדור הצעיר כמו אקט נאור, חכם ומתקדם אבל ההיסטוריה כבר בדקה את הרעיון הזה. להיות "היהודי הטוב", זה שמסביר שהוא שונה ולא כמו האחרים, לא הציל אף אחד באירופה.
לא אז, ולא עכשיו. רבים מהסבים והסבתות של אותם כוכבים היגרו לארצות הברית בדיוק בגלל אותה רדיפה ולהתכחש למדינת היהודים היחידה בעולם כדי להצטייר כ"יהודי שונה ומיוחד" זו לא התקדמות, זו אשליה.
במיוחד עבור דור שגדל לתוך מציאות שבה מדינה יהודית היא דבר מובן מאליו, אפילו אופציונלי.
דור שלא חי בעולם שבו עצם הקיום היהודי היה בסכנה יומיומית ואי אפשר שלא לתהות אם הסבים והסבתות שלהם האם הם היו קוראים לזה התקדמות והרגע שבו מבקשים מאיתנו לבחור הוא הרגע שבו צריך להפסיק להתנצל.
