המלך צ'ארלס השלישי ביקר בבית הכנסת "היטון פארק" במנצ'סטר, שבו נהרגו שני מתפללים במתקפת טרור ביום כיפור. במהלך הביקור הוא פגש את מנהיגי הקהילה, הניח זרים לזכר הנרצחים והביע תמיכה בקהילה היהודית כולה. האירוע התרחש על רקע גאות באירועים אנטישמיים בבריטניה וימים ספורים לאחר שפרשת הנסיך אנדרו ומעורבתו במעלליו של ג'פרי אפשטיין שבו לכותרות.
רגע של מלכות ואנושיות
המלך צ'ארלס השלישי הגיע למנצ'סטר ביום שני האחרון, חובש כיפה ומלווה ברב המקומי, דניאל ווקר. מול זרי הפרחים הרבים שהונחו לזכר אדריאן דולבי ומלווין קרביץ, שני המתפללים שנרצחו ביום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי, עמד המלך בדממה ארוכה. עדויות מהשטח תיארו אווירה טעונה ומרגשת, כשניצולים ובני משפחות הקורבנות הודו לו על הבעת הסולידריות.
בעבור רבים בקהילה, עצם הגעתו של המלך הייתה הצהרה חדה וברורה: בריטניה כולה מתייצבת לצד היהודים מול האלימות והקיצוניות. "עצם זה שהמלך כאן מראה שהמדינה כואבת איתנו", אמר נער בן 15 ממתפללי המקום. התמונות שצולמו באותו בוקר הפכו עד מהרה לסמל של חום אנושי ונחמה מלכותית.
הפיגוע שטלטל את בריטניה
האירוע הקשה התרחש ביום כיפור, כאשר ג'יהאד א-שאמי, אזרח בריטי ממוצא סורי, דרס מתפללים ופצע שלושה נוספים לפני שנורה למוות בידי המשטרה. החקירה העלתה כי אף נשא עליו חגורת נפץ מדומה.
הממלכה כולה הזדעזעה מהפגיעה בבית תפילה בשעת קדושה, והמקרה עורר דיון נוקב סביב העלייה באירועים אנטישמיים ברחבי המדינה. הנתונים הרשמיים של משרד הפנים הבריטי מאשרים כי פשעי שנאה נגד יהודים הגיעו לשיא של כל הזמנים, וקריאתו של צ'ארלס לשמור על ערבות הדדית התקבלה בהוקרה.
גם בנו של המלך, הנסיך ויליאם, ורעייתו קתרין לא נשארו אדישים, ופרסמו ביום הפיגוע הודעה רשמית מטעמם: "שולחים את מחשבותיהם למשפחות הקורבנות של ההתקפה המחרידה והמזעזעת בבית הכנסת היטון פארק במנצ'סטר".
בין כאב לסמליות
הביקור בבית הכנסת היה גם אירוע סמלי מבחינת בית המלוכה, שכן זהו המפגש הציבורי הראשון של המלך מאז הודעת הנסיך אנדרו על ויתורו על תאריו המלכותיים. חרף הסערה התקשורתית סביב אחיו, צ'ארלס בחר להתמקד במסר של אחדות ופיוס.
הרב ווקר בירך את המלך באמירת ברכה מסורתית על מלכים והודה לו על תמיכתו. לצדו נכח הרב הראשי של בריטניה, אפרים מירוויס, שנעמד לצידו של צ'ארלס בעת התפילה. המראות מבית הכנסת היטון פארק, שבו נראו דמעות לצד חיוכים מהוססים, המחישו כי גם בתוך טרגדיה עמוקה יכולה להיוולד תחושת תקווה מחודשת.