כמעט 22 שנה אחרי הסרט "שישי הפוך", לינדזי לוהן חוזרת לסרט שני עם ג׳יימי לי קרטיס. הרבה אנשים אולי לא יתרגשו ויחשבו שזה סתם עוד שחזור לשם הנוסטלגיה, אבל מי שגדלו עליה מבינים שמדובר ברגע באמת יוצא דופן. לינדזי פרצה לתודעה בתור ילדה בסוף שנות ה-90 ככוכבת צעירה והפכה לאחת השחקניות הכי גדולות בדור שלה. היא כיכבה בסרטים כמו ״ילדות רעות״ ו״היום ה-13״ והייתה סופרסטאר אמיתית.
כמו שקורה הרבה לילדים שמתפרסמים מוקדם מדי, גם היא חוותה קריסה ואת שנות "המרדנות שלה": היו שם מסיבות פרועות, סמים, גניבת תכשיטים ומעצרים. פשוט חיים סוערים לצד חברות כמו בריטני ספירס ופריס הילטון ובמשך תקופה היה נראה שאין שום דרך חזרה. בזמן שכוכבות צעירות כמו ספירס ואמנדה ביינס כמעט נעלמו מהחיים הציבוריים, לינדזי עשתה את מה שאף אחד לא ציפה, קאמבק מפואר. לוהן התחילה בקטן: כמה סרטים בנטפליקס, פודקאסט, פרסומות ועכשיו סרט המשך לאחת הקלאסיקות הכי גדולות שלה.
אבל איך רק לינדזי הצליחה לצאת מהמצב בו הייתה?
אז כן, כולן התחילו כילדות מפורסמות, אבל המשך הדרך לא הייתה אותו הדבר בכלל. ספירס למשל הייתה תחת אפוטרופסות במשך 13 שנה, כלומר לא יכלה לקבל החלטות על החיים שלה. זה פגע גם בבריאות הנפשית שלה וגם באמון שלה באנשים. ביינס סובלת כבר שנים ממחלה נפשית, לפעמים מתאשפזת, לפעמים נעלמת ולא באמת חזרה לעצמה. לוהן לעומתן, אמנם עברה התמכרויות, מאסרים, גמילות וטראומות, אבל לא איבדה את היכולת לקבל החלטות על חייה, והיא בעצמה בחרה לשקם את עצמה.
אחרי שנים של כאוס, לינדזי עזבה את הוליווד, עברה לדובאי והתרחקה מתקשורת שלילית. הסביבה השקטה שם אפשרה לה להתחיל מחדש בלי צלמי פפראצי בכל פינה וזה כנראה ההבדל הכי גדול, בריטני ואמנדה עברו טראומות הרבה יותר עמוקות והן עדיין מתמודדות.
אם יש משהו שלינדזי מוכיחה לנו זה שאפשר לחזור. ואולי, אם ייתנו גם להן שקט, סבלנות והזדמנות אמיתית, נראה יום אחד גם את בריטני ואת אמנדה עושות את הקאמבק שהן כל כך ראויות לו.
