"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

פור ריל

"על חרדת הביקני שמעתן?"

"הטמפרטורות עולות ואיתן גם מפלס החרדה, אבל איך פיסת בד קטנטנה הפכה מקור לחרדה?": עונת הרחצה נפתחה ולולה בטור על ביקיני, דימוי גוף ומה שבינהם

,עודכן
0השמעה
קים קרדשיאן בביקני. צילום: מתוך אינסטגרם

על חרדת הביקיני שמעתם?פריט הלבוש הכי מורכב, הוא סמל תרבותי טעון. הטמפרטורות עולות ואיתן גם מפלס החרדה, אבל איך פיסת בד קטנטנה הפכה מקור לחרדה?

View this post on Instagram

A post shared by @forreal_celebs

חרדת הביקיני מתארת תופעה רגשית ונפשית המבטאת את החרדה הלחץ וחוסר הביטחון שנשים בעיקר חשות לקראת עונת הביקיני עד כדי כך שחלקן יוותרו על רחצה בבריכה או בים.מדובר בתופעה תרבותית שמושפעת מנורמות חברתיות אידאלים של יופי ומבט חיצוני על הגוף הנשי, שמאז ומתמיד למתבונן דרך אמנות פסל או תמונה על חוף הים או בבריכה אובייקט הנתון לביקורת ולצפייה.

הולדת ונוס, בוטיצ'לי,צילום: מתוך ויקיפדיה

כשהגוף עומד במרכז תשומת הלב, מחקרים מראים שהמוח נכנס למוד הישרדות. כמה פעמים מדדתם בגד ים מול המראה והרגשתן מועקה עד כדי כך שהחלטתן על צום ממחר, משטר אימונים או איזושהי דיאטה? מה שדרך אגב מגביר את החרדה.

אם כן, אתן לא לבד. החרדה הזו כל כך מוכרת ונפוצה עד כדי כך שהיא נחקרה. חוקרים ערכו ניסוי וביקשו מקבוצת גברים ונשים לבחור ללבוש סוודר או בגד ים ואחר כך לבצע בחינה קוגניטיבית. הם מצאו שאפילו המחשבה על בגד ים העלתה את מפלס החרדה אצל נשים. המחקרים גילו כי לאחר שנשים ניסו ללבוש בגד ים הן סבלו מירידה בהישגים במבחנים קוגניטיביים, הריכוז והביטחון נפגעו הכל בגלל תחושת הבושה וההחפצה. הגברים? לא הושפעו מהבגדים שלבשו.

הירשמו לניוזלטר של ForReal ואנחנו נדאג שלא תפספסו שום דבר חשוב!

בחורה בביקיני על חוף ים,צילום: public domain / rawpixel

נשים מחונכות מגיל מאוד צעיר להסתכל על עצמן מפריזמה חיצונית מעריכות את עצמן על פי הנראות ועל איך שהחברה רואה אותן בהסתמך על סטנדרטים של אידאל יופי. הן מסתכלות על גופן דרך המבט הגברי או המבט החיצוני. הגוף שלהם כבר מזמן הפך לאובייק, מה שמעלה את מפלס החרדה. אחרי הכל הליכה, לים לא אמורה להיות עונש אלא הנאה.

החשיפה הפיזית, תחושת הפגיעות ואידאל היופי הבלתי מושג, דימויים בלתי מציאותיים ברשתות החברתיות, ביקורת עצמית וחברתית או התחושה שהן לא מספיק רזות או חטובות, מחקרים אחרים הצביעו על תרומתה של הרשת החברתית לתדלוק יתר של החרדה ולתחושה שעל הגוף יש חוסר שליטה.


האשטגים כמו ‏#bikinybody או #skinnytok בטיקטוק או אימג׳ים של בנות בבגד ים באינסטגרם מגבירות את הלחץ ואת מפלס החרדה. חשוב לציין כי על פי המחקר גם נשים שנראות ברשתות נינוחות בבגד ים זו עובדה שלא בהכרח מעידה על ביטחון עצמי. הן גם יכולות לחוות חרדה ופעמים רבות הן תלויות במספר הלייקים בכדי להרגיש שווה.

קים קרדשיאן בבגד הים החדש של המותג בבעלותה,צילום: צילום מסך

חשוב לזכור כי יש מי ששווה לו להעלות את מפלס החרדה. חרדות מתורגמות להרבה מאוד כסף: מדיאטות קיצוניות, טיפולים פולשניים, אימונים מפרכים, פסיכולוגים ומנטורים וכמובן זריקות הרזייה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו