"ממשיך לתמוך בישראל ובחזרת החטופים"

בעבר היהסקוטר בראוןהסוכן החזק בתעשיית המוזיקה. הוא גילה אתג’סטין ביבר, ניהל אתאריאנה גרנדה ודמי לובאטו והפך לכוח בלתי מעורער. בשנה שעברה, אחרי 23 שנות קריירה, הוא הודיע על פרישה מניהול אמנים והשאיר אחריו חלל ריק - שברנדון קרידהגיע בדיוק בזמן למלא.

View this post on Instagram

A post shared by @forreal_celebs

קריד לא סתם "ירש" את מקומו של בראון, הוא שינה את כללי המשחק. בזמן שבראון היה ידוע בעיקר בזכות החתמות ענק והפקות מסחריות, קריד הוכיח שהוא יכול לקחת אמנים עם קהל קיים ולהפוך אותם לתופעות תרבותיות.

קריד התחיל מאפס. בגיל 20 הוא הגיע לניו יורק בלי ניסיון, בלי קשרים, רק עם חלומות גדולים. הוא התחיל כעוזר בחברת תקליטים קטנה, שם למד איך התעשייה עובדת. הפריצה האמיתית שלו הגיעה כשפגש אתברונו מארס, אז אמן צעיר ולא מוכר. קריד לקח אותו תחת חסותו והפך אותו לסופרסטאר עולמי. ברגע הזה ברנדון שהבין שהוא לא רק מנהל, אלא מישהו שיכול לעצב קריירות.

עם הזמן, קריד הבין שהוא לא רוצה להישאר רק בצד של הלייבלים ורצה להיות קרוב יותר לאמנים. ב-2016 ביחד עםארווינג וג’פרי אזוף(גם הוא יהודי ומנהל אתהארי סטיילס) הקים את "Full Stop Management". החברה ניהלה כמה מהשמות הכי גדולים בתעשייה, אבל ב-2023 ברנדון החליט לפרוש ולהקים חברה משלו בשם "Good World Management". הוא לקח איתו חלק מהאמנים שהיו חתומים, ותוך זמן קצר החברה הפכה לאחת המשפיעות בתעשייה.

השנה החולפת הייתה ה-שנה של ברנדון קריד. אחת הדוגמאות הבולטות היא העבודה עם המפיק המוזיקלי (והיהודי גם הוא) הידועמארק רונסון, אותו הוא מייצג והפיק את הפסקול של הסרט "ברבי" שזכה להצלחה. קריד עזר להפוך את הפסקול ל”חוויה תרבותית” מעבר לסרט.

עוד אמנית שקריד הפך לשם ענק ב-2024 היאצ’ארלי XCX. האלבום "Brat" לא היה סתם עוד אלבום, הוא הפך לתנועה שלמה ברשתות החברתיות, הקיץ החולף היה כולו בסימן "בראט סאמר". קריד עזר להפוך את האלבום לתופעה בכך שלא ניסה לרכך את הסגנון הלא שגרתי של צ’ארלי כדי להתאים למיינסטרים, אלא להפך, דחף אותה להישאר נאמנה לעצמה.

אריאנה גרנדהאמנם מיוצגת רק שנה אצל קריד, אבל עברה שנה ענקית בזכות תפקידה ב"וויקד".הוא הפך את התפקיד שלה כגלינדה לרגע אייקוני בקריירה שלה, ווידא שקריירת המוזיקה שלה תשולב בסרט, דחף להופעות חיות וקידום מסיבי והפך את הסרט ל"רגע של אריאנה". התוצאה? הצלחה מסחרית מטורפת ואפילו מועמדות לאוסקר.

אבל מעבר לכל זה, יש דבר אחד שקריד ובראון חולקים: שניהם לא מפחדים מביקורת. למרות שקהל המעריצים של האמנים שהם מייצגים נתפס כפרוגרסיבי ופרו-פלסטיני, שניהם לא מסתירים את העמדות שלהם. ברנדון, כמו סקוטר, ממשיך לתמוך בישראל ובמאמצים להחזרת החטופים, גם כשהדבר מעורר עליו ביקורת ברשתות החברתיות. בעולם שבו רבים בתעשייה בוחרים להתרחק מסוגיות פוליטיות רגישות, קריד מוכיח שהוא לא רק מנהל מצליח, הוא עומד מאחורי מה שהוא מאמין בו, בלי להתנצל.