ערן סויסה לא התכוון בכלל שיהיה לו פודקאסט. הוא פשוט רצה לראיין את דני לוי. "אמרתי לך אולי תבואי לפודקאסט?", הוא נזכר. "אמרת לי שזה חייב להיות מחר כי את טסה. הקמנו אולפן מעכשיו לעכשיו וזה היה הפודקאסט הראשון של 'סויסה + 1'".
שנה אחרי, אנחנו סוגרים מעגל בפרק מיוחד של "ביג שיק" שהצטלם במסעדת קפרי בביג פאשן גלילות. לוי מספרת על המט גאלה, על סקימס, על טעויות שהפכו לממים, וגם על המחיר שהיא משלמת על הישראליות שלה. צפו בריאיון המלא.
המט גאלה וההשפעה העולמית
בחלק הראשון של הריאיון, לוי בוחרת בלוקים האייקוניים ביותר שיצרה, וחושפת איך נולדים רגעים שמשנים את האופנה, וגם איך מתמודדים עם הביקורת.
הלוק הראשון שבחרת, קים במט גאלה 2018. את זוכרת?
"כן, המועדפת עליי. זה היה ממש מיוחד כי אמרנו לורסצ'ה שאנחנו רוצים לבוא איתם למט גאלה. שלחו לנו שרטוטים שלא ממש התחברתי, אז שלחנו חזרה רפרנסים מהקולקציה האחרונה של ג’אני ורסצ׳ה מ־1997, וייצרנו שמלה חדשה. זה יצא הכי מושלם שיכולתי לפנטז. השיער, האיפור, השיזוף. יצא בול. היא נראתה כמו פסל, לא אמיתית".
הלוק קיבל ביקורות טובות, אבל היו גם כאלה שטענו שהוא מוזיל את הצלב. מפריעות לך ביקורות לא טובות?
"לא אכפת לי, אפילו לא טיפה. כשחברים שולחים לי ביקורות לא טובות, אני אפילו לא מגיבה. יש לי את הטעם שלי, אני עובדת מתוך החוש שלי. לא משנה לי הביקורות".
לקים זה לא מפריע?
"לא. היא תזכיר פה ושם מה שכתבו, אבל אנחנו צוחקות על זה. בעולם האופנה אף פעם לא היינו אלה שהולכות אחרי כולם, אלא אלה שמתחילות את הטרנד. כשמישהו לא אוהב מה שאנחנו עושות, אנחנו אומרות, טוב, הם עוד לא מבינים. תכף יבינו".
הרבה פעמים כשאת בוחרת בגד, אחרי שנייה הוא סולד אאוט. את מבינה את ההשפעה הזאת?
"זה עדיין מטורף בעיניי. לחשוב שאנחנו המקור, ואז לראות שזה מה שמוכרים וזה מה שהבנות קונות, זה עדיין לא נתפס. זה מחמיא מאוד".
סקימס, ישראל והמחיר האישי
הייתה מתמודדת ב'האח הגדול' בשם מאי, ששמה נקשר לסקימס. שמעת על זה?
"ראיתי בטיקטוק, זה היה מצחיק. קיבלתי אלפי הודעות של שאלות אם היא באמת דגמנה לסקימס. סקימס זו חברת ענק. בהתחלה הייתי מאוד מעורבת, אבל אני עסוקה יותר עם קים, אז אני לא יודעת על כל דוגמנית שנכנסת. זה מצחיק ששאלו אותי כאילו אני אדע. לא התעסקתי בזה".
במט גאלה האחרון לא היית. למה?
"נכון. הנושא היה אפרו־אמריקאים ורצינו לתת כבוד לאפרו־אמריקאי ולעבוד איתו. אני טסתי לארץ במקום. אני אוהבת לברוח קצת, אני צריכה חופש לפעמים".
למה את אוהבת כל כך להיות פה?
"משהו מושך אותי תמיד לארץ. ב־L.A יש לי את חיי העבודה, חיים קצת יבשים. פחות אוהבת את חיי הלילה שם. פה בארץ אני יוצאת למסעדות, יש חיי לילה, אני אוהבת את האנשים. הנשמה שלי כאן, במיוחד מאז המלחמה".
זה באמת קשור לתקופה?
"כן, בטוח. באמריקה פחות מקבלים אותי מאז המלחמה, ויש אנטישמיות גם בעבודה. אתה מרגיש שם לא רצוי, כמו אורח. אני נולדתי באמריקה, גדלתי באמריקה, ואני מרגישה יותר שייכת בישראל".
את מגיעה למצב שמחרימים אותך? שלא מוכנים לעבוד איתך כי את ישראלית?
"בטח. יש מעצבים שהייתי עובדת איתם כל הזמן, והם לא עונים יותר. אני יודעת בדיוק למה, אני רואה מה הם מעלים".
ולמרות זאת, את ממשיכה להעלות פוסטים על חטופים וחיילי צה"ל.
"אני חייבת. אני מאמינה שהגעתי לאן שהגעתי בשליחות. אני לא פרינססה, אני לא אשכח מאיפה באתי".
גם במחיר הקריירה שלך?
"זה כבר עלה לי הרבה פעמים, וזה עוד יעלה. אבל אני לא דואגת, הכל מאלוהים. יש לי ביטחון שכל מה שצריך לקרות, יקרה.
"בסוף היום, אם יש מעצב אנטישמי שלא תומך ביהודים לחיות בארץ שלהם, למה שאני אפרגן להם? למה שאבנה איתם יחסים? אם יורד לי עוקבים בגלל זה, אני לא רוצה אותם. אני רוצה שהכול יהיה טהור ונקי ומאהבה".
הארכיון, הלוקים והוינטג'
הלוק השני שבחרת, קים באירוע של רבולב, גרסת אופנוענית עתידנית. למה דווקא אותו?
"זה מצחיק כי כל תקופה שתשאל אותי מה הלוק האהוב עליי, זה ישתנה. עכשיו אני בוויב של אווירה אפלה, אז כל הלוקים הכהים זה הראש שלי. דמנה עושה בגדי אופנועים בצורה אופנתית שאני הכי אוהבת. ביקשנו שיעשה עיצוב מיוחד רק לקים, כולו מעור, נשי וצמוד. זה היה כיף, זה לוק שאני מאוד אוהבת, למרות שזה היה לפני הרבה שנים".
יש לכם ארכיון של כל הלוקים?
"כן. היא שומרת הכל. יום אחד זה יהיה במוזיאון. באופנה היא שינתה הכל. אנחנו שומרים הכל מאוד מסודר, כל לוק שמור".
כשאת עושה לוק כזה, את אחראית גם על השיער והאיפור?
"כן. הלוק של השיער זה חלק מהלוק, אז אני חייבת להחליט מהתחלה עד הסוף".
בפעם הקודמת אמרת שאת אפילו בוחרת באיזה רכב היא תצא.
"כן. זה כיף שאפשר לשחק עם זה לפי מה שיותר מתאים".
הלוק השלישי שבחרת, פרסי המעצבים 2003. למה?
"יש לי אובססיה עם פמלה אנדרסון והיא הייתה השראה שלי. אני וקים היינו ביפן, מצאתי באיזה בוטיק שמלה במחיר מופרז שנראתה כמו קופסה. אמרתי לה, בואי נקנה, אני אחתוך ואעשה שמלה. היא אמרה שזה יקר ואיך אעשה את זה, אמרתי לה, תסמכי עליי. קנינו והיא סמכה עליי. עשיתי לה שני טופים, אחד סגור לטקס, אחד פתוח לאפטר. נגשתי למותג וביקשתי תכשיטים. הם היו בשוק, אמרו לי: 'אנחנו לא מרשים לאנשים לחתוך דברים שלנו'. אבל הם אהבו את זה וזרמו. זה היה לוק ששינה הרבה דברים".
היא לא מקבלת בגדים בחינם?
"בטח. אבל ביפן קונים וינטג'".
מה הפריט הכי חשוב בארון שלך?
"הבירקין קרוקודיל. זה הדבר שאני הכי אוהבת, זה רמה. אני לא מביאה אותו לארץ, זה לא הוויב פה".
טעויות, ממים ומה הלאה
גם לסטייליסטית הכי מחוזרת בעולם יש טעויות. לוי חושפת את הגדולות שבהן, וממש לא מתביישת.
הטעות הראשונה, משחק פוקר.
"היא רצתה שיער קארה ואני שונאת קארה עליה. אמרתי לה, רק אם את שמה משקפי שמש. הבאתי של דיור עם מראה, וראו את הקלפים שלה. עשו על זה מימז ועד היום זה בטיקטוק".
הטעות השנייה, שמלת מרילין מונרו.
"תקשיב, השמלה הגיעה ממש מתפוררת. היא קצת נהרסה ואנשים גמרו אותנו על זה. לא נעים. אבל אתם רוצים שהשמלה תשב בארכיון או שתעשה היסטוריה? חצי עולם התרשמו, חצי כעסו. קים היא כמו מרילין של פעם, אפילו יותר".
והשלישית, סטיילינג לכל המשפחה.
"הלבשתי את כולם ל'ייזי' של קניה. גם את קייטלין וגם את קנדל הלבשתי באותה שמלה. יצאו על זה מימז, כשאת מגיעה באותה שמלה כמו אבא שלך. זה היה מצחיק, אבל קורה".
מה היעד הבא?
"אני נשארת בישראל קצת ואז פוגשת את קים במדינה אחרת".
