תרצה מ"האח הגדול": הבכי שהפך אותה לפייבוריטית

זה התחיל כמו עוד משימה רגשית בבית “האח הגדול”, אבל נגמר בסצנה שגרמה לעם שלם לעצור. תרצה כהן, סרן במיל’ ודיירת מפתח בעונת 2025, פגשה את המפקד שלה יוסי במסגרת משימת “הטיול להודו” ונשברה. לא עוד פייטרית, לא עוד קשיחות. היא התמוטטה בבכי מולו, כשהוא מברך אותה: “היינו מתים שתהיי שם שוב. את כוח.” היא השיבה בדמעות: “איבדתי הרבה אנשים שקרובים אליי מאוד.”

הסצנה הפכה לויראלית כמעט מיד. ברשתות החברתיות שיתפו אותה שוב ושוב, והדיון עבר משאלה אם תרצה מועמדת לגמר לשאלה האם היא כבר ניצחה. זו לא הייתה רק עוד התפרקות מול מצלמה, אלא רגע טלוויזיוני נדיר שבו ציבור שלם פגש את הפוסט-טראומה בלייב. מה שהתחיל כמשימת נוסטלגיה, נגמר כרגע מכונן בעונה.

לוחמת אמיתית, גם בלי מדים

כדי להבין את העוצמה של אותו רגע, צריך לחזור שלוש שנים אחורה. ב־2020 התגייסה תרצה כהן לחיל הלוגיסטיקה, ובמהלך שירותה בנתה לעצמה תדמית של קצינה בלתי מתפשרת. ב־2023, עם פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, גויסה למילואים ושירתה בתוך רצועת עזה. שם, בלב הקרבות, קיבלה את דרגת הסרן שלה מידי הרמטכ”ל הרצי הלוי רגע נדיר אפילו בקנה מידה צבאי.

מפקדיה מתארים אותה כלוחמת יוצאת דופן. “בשטח היא מכונה. חד משמעית,” אמר עליה יוסי, אותו מפקד מהמשימה. תרצה עצמה סיפרה בבית שהיא מעולם לא הרשתה לעצמה לבכות בצבא, לא הראתה חולשה מול פקודיה, ושהשירות הפך אותה לאישה שממשיכה לפעול גם כשאין כוחות. “החיילים שלי לא ראו אותי ככה מעולם,” אמרה, זמן קצר לפני שנשברה מול המצלמה.

בין ירושלים לניו יורק  ילדות עם דגלים

תרצה נולדה בירושלים ב־2002 למשפחה דתית־ציונית, בת להורים עולים מארה”ב. היא הילדה האמצעית מתוך שבעה – “בת הסנדוויץ’” האולטימטיבית, שתמיד מנסה להוכיח את עצמה. בבית מדברים בעיקר אנגלית, משום שההורים שלה לא שולטים בעברית; אחיה ואחיותיה מסייעים לתרגם להם את שידורי “האח הגדול”.

הבית היה משימתי כמעט כמו הצבא: ערכים של אהבת הארץ, ציונות, נתינה. תרצה עברה בין עולמות מגיל צעיר  בבית אנגלית וערכים שמרניים, בבית הספר ובחוגים עברית וישראליות צעירה. את הכישרון לתווך בין תרבויות היא מביאה גם לבית “האח”, כשבקלות היא מחליפה בין פקודות צבאיות לשפת אינסטגרם עכשווית.

תני גז? תן ספייס

עוד לפני הבכי במשימה, תרצה כבר כיכבה ברגע טלוויזיוני שמשך אש הפעם, בגלל סלנג. בעיצומו של ויכוח עם ארז איסקוב, בן בריתה־ואולי־יותר, הוא פנה אליה במילים: “תני גז.” תרצה לא נשארה חייבת והשיבה: “אל תגיד לי לתת גז אני לא אחת החבר’ה שלך מהשכונה.”

האמירה הזאת הפכה לרפרנס פמיניסטי ברשת. קו התפר בין רומנטיקה לזלזול, בין גבר שיורה משפט מיותר לאישה שלא מוכנה לשתוק. תרצה נראתה נרעשת, אבל לא נשברה עד שהגיעה משימת הודו. וכאן כבר היה מדובר בסיפור אחר לגמרי.

החשבון הרשמי שלה באינסטגרם כבר עבר 140 אלף עוקבים, והמשפחה שלה כולל אמא שתרמה 10,000 ש”ח לחיילי צה”ל מנהלת את העמודים מהבית. קבוצת “צבא האמת” הכריזה עליה כבחירתה לעונה, בפעם הראשונה שתמיכה כזו ניתנת לדיירת אישה.

מה הלאה?

כרגע, תרצה עדיין בבית.היא בין היחידות עם סיפור חיים אמיתי. הרגע עם יוסי, הריב עם ארז, והתגובות בחדר האח כל אלה בנו אותה כדמות. לא רק טלוויזיונית, אלא חברתית. האם היא תגיע לגמר? כמעט בטוח. האם היא תזכה? לא אם תישבר שוב. אבל גם אם תצא שבוע הבא, תרצה כהן כבר הטביעה חותם. מה שעזה לא שברה, שידור חי אחד שידר לעולם.