בסרט הזה היינו יותר מפעם או פעמיים, ואת הסיפור הבא טחנו כל כך הרבה עד שאתמול בערב הייתי מוכרח לוודא שוב ושוב במהלך סרט הדוקו "הימור מסוכן", שאני לא צופה בשידור חוזר של משהו מלפני עשור וחצי.
הפרומואים המבהילים הבטיחו לחשוף את האמת שמאחורי תעשיית ההימורים הבלתי חוקיים, אולם אלי סניור צלע בבוץ ויצא ממנו עם תחקיר קלישאתי ומרושל, שסקר בחיפוף את קצוות הנושא המורכב. הוא הסביר לצופיו ש"בטים" הם הימורים, תשאל מהמרים במסיכות, פירט מה קורה למסתבכים בשוק האפור ובירר כיצד נראה סדר יום בחייו של גובה. בלי קמצוץ של תחכום ויזואלי או מידע חדש ורלוונטי, אבל עם שימוש תכוף בחומרי ארכיון ובדמויות מוצללות, הסרט ערבב חומר ממוחזר והאיר עליו בנורות האזהרה הכי מאיימות ומפחידות.
בשלב הסיכומים הצביעו על המדינה כמי שמאפשרת מגרש משחקים פרוץ כתוצאה מהיחס שלה להימורים, והמצב מייצר כישלון באכיפה, בחינוך, במחקר ובטיפול. ואולי דווקא הגיוני ש"הימור מסוכן" היא בעצם מיחזור כתבות ותחקירים מהעבר, כי הרי בשני העשורים האחרונים השוק נותר כשהיה, ואף סרט בנאלי לא משנה מציאות.
רוצים להמר איך זה ייגמר? מדי יום שלישי בערב, ואתמול היה אחד כזה, משדרים ברשת 13 את הגרלת הלוטו השבועית מבית מפעל הפיס. אותו ערוץ שהבהיל והפחיד שעה וחצי קודם לכן, עובר לקדם הימורים חוקיים. אז ברור מדוע הסרט בחר להתעלם מההשפעה הבעייתית של הלוטו ושל הטוטו על צעירים - כי אי אפשר להסתדר ללא תקציב הפרסום שלהם בטלוויזיה (או בעיתון שמעסיק אותי), אבל הניסיון לצבוע בעיה חברתית רק בגוונים קרימינליים הבליט צדקנות צבועה שנטפה מכל סצנה וסצנה של "הימור מסוכן".
הימור מסוכן, רשת 13, 21:15
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו