"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

שיתוף כתבה
אופרה על ילד עם צרכים מיוחדים
במסגרת "חג המוזיקה הישראלית", שמתמקד במוזיקה קלאסית מקומית, יעלו בין היתר אופרה אלקטרונית, אופרה בעקבות "מיץ פטל" ואופרה שעוסקת בהתמודדות עם ילד בעל צרכים מיוחדים
צילום: תמר בנין // שרית שליי זונדינר, שכתבה את האופרה ASD

אופרה על ילד עם צרכים מיוחדים

במסגרת "חג המוזיקה הישראלית", שמתמקד במוזיקה קלאסית מקומית, יעלו בין היתר אופרה אלקטרונית, אופרה בעקבות "מיץ פטל" ואופרה שעוסקת בהתמודדות עם ילד בעל צרכים מיוחדים

מתן אורן
, עודכן

"חג המוזיקה הישראלית", פסטיבל שנתי של מוזיקה קלאסית מקומית, יתקיים בתאריכים 20־25 בדצמבר במתכונת מקוונת, והוא ישודר לציבור הרחב מקונסרבטוריון שטריקר שבתל אביב באמצעות אתר הפסטיבל. מופעי הפסטיבל יהיו זמינים לצפייה ללא תשלום עד סוף חודש דצמבר.

השנה פוגש הפסטיבל את זירת המוזיקה האמנותית בארץ כשהיא מוכה וחבולה לאחר יותר מחצי שנה ללא קונצרטים. בשיחה עם המנהל האמנותי של הפסטיבל, המלחין עודד זהבי, הוא מספר על האופי הייחודי של הפסטיבל השנה, שנערך ביוזמה ובמימון של משרד התרבות והספורט, בצל המגיפה והמשבר הכלכלי.

"הפעם הפסטיבל הוא חברתי יותר, ורוב התקציב הולך לאמנים עצמאיים, בעיקר זמרים ונגני כלי נשיפה שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהקורונה, ולא לגופים תזמורתיים גדולים. זו החלטה שנובעת ישירות מהמצב", הוא אומר.

לדבריו, "בחג יהיו מופעים שיכולים להתקיים רק במסגרת של פסטיבל: הרבה מאוד מוזיקה ווקאלית, שלוש אופרות בהרכבים קאמריים והרבה בכורות. כשיצאנו לדרך הבנו שזה לא יהיה רגיל, אפילו לא היה ברור עד כמה אפשר יהיה לעשות חזרות, אבל לבסוף התגבשה תמונה מאוד אופטימית של המוזיקה הישראלית העכשווית, עם ייצוג דורי, מגדרי וסגנוני עשיר".

אם בעבר נהגו להתמקד במלחין אחד בולט מן העבר, הפעם החליט זהבי לשנות גישה. "לשיטתי זה פחות חשוב כרגע," הוא אומר, "חשוב לנו לשקף מציאות. ובכל זאת, יצא ששמונה הרכבים המשתתפים בחג יבצעו יצירות של בועז בן משה". מי שירצה לשמוע קלאסיקות ישראליות יוכל להאזין למשל לרסיטל מיצירותיו של יוסף טל בביצועה של עופרה יצחקי.

על אף שנראה כי הקולנוע הישראלי, המחול, האמנות והספרות המקומית זוכים לתשומת לב גדולה הרבה יותר מהמוזיקה הקלאסית הישראלית, זהבי מתעקש להישאר אופטימי חסר תקנה. "נורא שמח פה", הוא אומר, "אני שונא להרוג את חגיגת הקיטורים, אבל המוזיקה המקומית עולה ופורחת. אנחנו קצת כמו זמרי הקסטות של פעם. הממסד מתעלם, אז מוכרים קסטות בתחנה המרכזית".

כשאני מבקש מזהבי כמה המלצות למופעים במסגרת החג, הוא מציין במיוחד את האופרות. "האופרה ASD מאת שרית שליי זונדינר עוסקת בהתמודדות עם ילד בעל צרכים מיוחדים. ראיתי קטע מהחזרה וזו יצירה חזקה מאוד, רגישה. יעלו גם 'שחרור באמצעות שמיעה', אופרה אלקטרונית חדשה מאת דגנית אליקים שהיא חוד החנית של האוונגרד הישראלי, ו'מיץ פטל' שהלחין יונתן קרת, אופרה מאוד משעשעת שנוצרה בחסות בית הספר למוזיקה בוכמן־מהטה באוניברסיטת תל אביב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...