"אני גאה ושמחה לקחת חלק בשבוע האופנה קורנית תל אביב 2021, ונרגשת מאוד לקבל את הפרס. אין מסר חשוב יותר להעביר לכל האנשים שתומכים בי ובדרכי: תאהבו את עצמכם בדיוק כפי שאתם. כל אחד ואחת מאיתנו יפה ונפלאה. תאמינו בעצמכם ובדרך שלכם, להיות יפים ומצליחים לא קשור למידות שלנו ולא קשור לגובה שלנו, רק לכמה כל אחד מאיתנו מאמין בעצמו".
המסר העכשווי והמעצים הזה נמסר כתגובה מנועה קירל, בהודעת היח"צ בדבר הענקת "פרס שינוי אידיאל היופי" לזמרת הצעירה. כמה צעירה? אז רק בת 19, וכבר היתה ראויה, בעיני מפיק שבוע האופנה מוטי רייף, לפרס בעל תואר כל כך מחייב ובעל משמעות כל כך גדולה בשנות האלפיים.
חצי שנה וצ'ופצ'יק עברו, וקירל התברכה בעוד הישג - הופעה בטקס מיס יוניברס 2021, שיתקיים בקרוב בישראל. רגע, רגע, נועה? נועה שלנו? מי שאחראית בגפה ל"שינוי אידיאל היופי" בישראל תשתתף בטקס שמקדש את אידיאל היופי הכי רדוד שאפשר לדמיין? איך זה יכול להיות? זו חייבת להיות טעות.
או שמא הבחירה של קירל להופיע בטקס שמנציח החפצה והוזלה של נשים לרמת בובות ברבי בכלל לא מפתיעה, והדבר היחיד שאמור להרים גבה היה לתת לה פרס עם משמעות גבוהה שכזו?
סקסית בת 14
נועה קירל היא ללא ספק הכוכבת הכי גדולה שצמחה פה בעשור האחרון, במונחים פשוטים של הצלחה. הרבה לפני שכל העם זעם על הקליפ הפרובוקטיבי של עדי ביטי, קירל התפרסמה בזכות קליפ פרובוקטיבי בהרבה, "קילר" שמו. הקטינה, ילדה בת 14 ליתר דיוק, שרה סקסי, התלבשה סקסי ורקדה באופן שמזכיר מועדוני חשפנות (והרבה יותר מ"מזכיר" קליפ אמריקני שיצא רק ארבעה חודשים קודם לכן, אבל לא לשם כך התכנסנו).
כשהמדינה געשה והזדעזעה מהרמיזות המיניות בקליפ הלא מקורי, אבא של נועה, אמיר קירל, הסביר בראיון ל"וואלה!" שהם בסך הכל "נותנים לקהל המעריצים את מה שהוא רוצה". הבנתם? יש דרישה בקרב הקהל לבנות 14 סקסיות, והם בסך הכל מספקים שירות לצורך קיים. איש עסקים או לא איש עסקים?
בפרק הראשון בעונה השנייה של "פושרז", דוקו-ריאליטי מבית HOT בידור ישראלי שעוקב אחרי הורים שדוחפים את ילדיהם להיכנס לתעשיית הבידור, הוצגו קירל ואביה כ"איש עסקים" וכ"בת 13 בכיתה ח', זמרת ורקדנית, מרעננה".
"אני לא מקבלת את הקטע שזה מה שהולך עכשיו וזה מה שמקובל עכשיו, זה צריך לבוא לי טוב בעין...", ניסתה אמא קירל למתן את הסליזיות, בעוד בתה הצעירה מאוד מדגמנת להוריה בסלון הבית את הבגדים שבהם היא אמורה להופיע - סטרפלס שחור שמספק הן מחשוף והן בטן שובבה, וחצאית מיני קצרצרה שחושפת רגליים צעירות. "אבל זה שזה בא לך טוב בעין לא אומר שהשיר שלי יצליח כי לך זה בא טוב בעין", מסבירה הילדה לאמה, ומקבעת יחד עם אביה נקודת מוצא ברורה של "סקס מוֹכֵר". זאת, בעוד המוזיקה, או מסר הקבלה העצמית שאמור להיות חבוי בה (ולמען הסר ספק - בכלל לא קיים), משניים בחשיבותם להצלחה. ההצלחה (במספרים, לא במסרים) היא המשתנה היחיד המשמעותי, והמטרה מקדשת את האמצעים (סטרפלס וחצאית קטנטנה בגיל 13).
האם האמצעים האלה, שבהם "סקס מוכר", עולים בקנה אחד עם "שינוי אידיאל היופי"? מובן שלא. "לקהל זה צריך לבוא טוב בעין", מסכם האב ואיש העסקים את הנושא, ומקבע את אידיאל היופי הכי רדוד שיש בבסיס הקריירה המקצועית של הזמרת, עוד לפני ששחררה את קליפ הפריצה שלה למיינסטרים.
"סקס אפיל זה משהו שחייב להיות"
"אני מבין מה אתה אומר לי פה", מגיב אמיר קירל באולפן ההקלטות לאלון דה לוקו (אלון כהן), מי שכתב עבור נועה את "קילר" יחד עם 69 (עומרי סגל). "יש לי פה מוצר מושלם, שניים במחיר אחד". ה"מוצר", למי שלא הבין, היא בתו בת ה-13 שישבה על הספה לידו, מסונוורת מעולם האפשרויות הבלתי מוגבלות שהוצע לה על מגש של ביטים וסוואג.
ה"מוצר" הוציאה לשוק את "קילר" לקולות של ביקורת קשה ופליאה, אבל את הנערה הסקסית עניינו בעיקר צבירת הצפיות ביוטיוב. בראיון ל"הארץ" היא הסבירה: "ניסיתי להביא את חו"ל לארץ, אם זה ההיפ-הופ שלא היה במיינסטרים עד לא מזמן, אם זה לעשות קליפ שנראה וואו, אם זה לשלב את הריקוד וגם לדעת איך לשדר למצלמה מה אני שרה ולא סתם לעמוד ולשיר. סקס אפיל זה משהו שחייב להיות, לא ניסיתי להיות משהו שאני לא".
פרט לעובדה ש"שינוי אידיאל היופי" היה כנראה הדבר האחרון שהעסיק את קירל עם פריצתה הגדולה, הזמרת שימרה את התפישה שלפיה אישה בתעשיית הבידור נמדדת במידת הסקסיות שלה ובמראה החיצוני. אולי מישהו היה צריך להציג לנערה ש"ניסתה להביא את חו"ל לארץ", שהזמרת הכי מצליחה בעולם לאורך כל העשור הקודם היתה אדל - זמרת שלא מוכרת סקס, אלא נטו כישרון. נועה אפילו לא האמינה שזו אופציה בכלל, ולא ניסתה להיות משהו שהיא לא.
מותג מיליון דולר
שילוב של נערה שתעשה הכל כדי להיות כוכבת, אבא פוּשר, סוכן דוגמניות משופשף ומשרד יח"צ צעיר ורעב, סלל את דרכה של קירל מילדה ששרה במועדונים עלומים ומצטלמת לתוכניות דוקו-ריאליטי זולות - ל"אימפריה כלכלית" על פי מגזין פורבס (ינואר, 2020).
פחות מחמש שנים לאחר ש"הביאה את חו"ל לארץ" עם קליפ פרובוקטיבי, קירל כבר השיקה בושם ומוצרי טיפוח על שמה. היא השתתפה בפסטיגלים ובסדרת טלוויזיה שעוצבה בדמותה וזכתה להצלחה מסחררת, היא השתתפה בטקסי פרסי MTV אירופה והצעות לקמפיינים לא הפסיקו לזרום. התואר "אימפריה כלכלית", שללא ספק הולם לחלוטין את מידותיה של קירל, הוענק לה במסגרת פרויקט "30 מתחת ל-30", כשהיא היתה רק בת 18. לצידה בפרויקט היו יזמית שמייצרת את מזון העתיד, רופאה שפיתחה אבחון חדשני לסרטן ונערה שסוחפת בני נוער למשימות סיוע מסביב לעולם. קירל, לעומתן, לא נבחרה בשל תרומתה לחברה, פיתוחים מדעיים שיצילו חיים או עידוד להתנדבות, כי אם נטו בזכות יכולותיה המוכחות למנף את הצלחתה, מסתם עוד זמרת פופ - לאימפריה שחולשת על תחומים רבים, ובראשם פרסומות וקמפיינים מסחריים.
על מנת לסבר את האוזן, נועה קירל השתתפה ביותר קמפיינים מסחריים מאשר שחררה סינגלים. די בנתון הזה כדי להגדירה תחילה כאשת עסקים ורק לאחר מכן כזמרת, או אמנית. בכל ראיון איתה תשמעו ממנה, או מרוברטו בן שושן הסוכן, שהיא "לא לוקחת כל קמפיין", גם אם הוא מגיע עם צ'ק שמן במיוחד, כי אכפת לה מ"המותג שלה" והיא לא תמכור את עצמה בזול - כשלמעשה החזרה העקבית על ההצהרה הכאילו מעוררת השראה הזאת היא חלק בלתי נפרד מהמותג שלה עצמו - הצהרה שמאפשרת לה להמשיך לקחת אינספור קמפיינים ולוותר מדי פעם על קמפיין זה או אחר, למשחה נגד טחורים, נניח, או לכל דבר אחר שעלול "לפגוע במותג שלה", מותג שמשדר מאה אחוז יופי, סקס אפיל והרבה מאוד כסף.
קירל שכללה את הפעילות העסקית שלה באופן כזה, שכמעט כל שיר וקליפ שלה בשנים האחרונות נולדו מתוך שיתוף פעולה מסחרי כלשהו. בלי לרדת לעומק המסחרה, נציין רק שבמרכז השירים "אמבולנס" ו"חצוף" שת"פ מסחרי עם סמסונג; "פאוץ'" צולם בשת"פ עם FILA; "מיליון דולר" עם טרמינל X; ועוד.
עם הצלחה אי אפשר להתווכח, אך האם הצלחה היא מדד ל"שינוי אידיאל היופי"? כשהיא שרה "הלב שלי מלא יהלומים", ובעצם מקדמת קולקציית תכשיטים בשיתוף עם חברת ROYALTY בשווי 1,349 שקלים לתכשיט - האם היא עוסקת באמנות, בפילנתרופיה, בהתנדבות, בעזרה לזולת, בתרומה לחברה, בשינוי אידיאל היופי, או שמא היא רק מקדמת את חשבון הבנק שלה? כשהיא מרכיבה במסגרת שת"פ עם חברת אופנה טקסט לשיר ממשפטים כמו "איך אני נראית - מיליון דולר, איזה סטייל משוגע, איזה טעם מיוחד, תסתכל בטיקט", האם מה שמוביל אותה זה מחשבה על מאזיניה שסובלים מדימוי גוף שלילי, או על הארנק שלהם?
משהו משמעותי מבחינה חברתית שהיא עשתה ולא היתה חייבת, בבחינת קישור שיכול להזיק לה על אף התרומה האופציונלית שלו לחברה, הוא הפרסומת ל-yes בהשתתפות ספיר ברמן, שופטת הכדורגל הטרנסג'נדרית הראשונה. עם זאת, על רקע כל השיווק הסמוי והגלוי בשיריה, כשמרבית מעריציה הם ילדות וילדים ונערות ונערים, גם קמפיינים בעלי מסר חיובי כמו זהירות בדרכים או מניעת עישון מאבדים מעוצמתם בנבכי הקריירה הגרגרנית של קירל. וממילא, בכל המקרים הנ"ל שילמו לה על שינוי אידיאל היופי. אה, סליחה, על השתתפותה.
מודל של עיוות
לא משנה איך ננתח את סוד ההצלחה של קירל, ומאיזו פרספקטיבה נבחן את האמנות שלה, לא הגיע לה לקבל את פרס "שינוי אידיאל היופי", וממש לא היה צריך לחכות חצי שנה כדי לשמוע על השתתפותה בטקס מיס יוניברס כדי להבין את חוסר ההיגיון.
בתווך, בצירוף מקרים מפתיע, עם החתמתה בחברת הפצה בינלאומית, החלה קירל לעשות כושר ולרזות. באופן אירוני, שלושת בני הזוג של הזמרת היו דוגמנים, החל מברק שמיר, דרך מרגי ועד הנוכחי, תומר הכהן. שינוי אידיאל היופי? נשמע יותר כמו היצמדות עיקשת לאידיאל הזה, ויהי מה.
בשנת 2021, אחרי MeToo, ובזמן שנושא דימוי הגוף לא יורד מהכותרות, זה לא פחות מאבסורד לתת למישהי כמו קירל, שמנציחה מוסכמות עבשות על כך שהצלחה נשית חייבת להישען על סקס אפיל, ובונה על גבן אימפריה כלכלית - פרס כל כך מחייב כמו "שינוי אידיאל היופי". איך בדיחה שכזו השתרבבה לאותו שבוע אופנה שהתחיל עם מחווה לשירה איסקוב בשמלת סטרפלס?
האבסורד מתעצם לעומת העובדה שיש אחרות שבאמת עשו הרבה למען דימוי גוף חיובי. פאולה רוזנברג, למשל. אם משום מה חשוב היה למארגני הטקס להעניק את הפרס דווקא למישהי מתחום הבידור, איך לא הביאו בחשבון את נטע ברזילי, שהעריצו אותה לא רק בזכות כישרונותיה אלא גם בזכות האג'נדה הבלתי מתפשרת שלה לאהבה עצמית? האם לנועה קירל מגיע יותר מברזילי, שכל המדינה צפתה בה הולכת בגאון על מסלול הדוגמנות בבגד ים צהוב - לא כדי למכור שיר חדש, בושם או מנוי לטלוויזיה רב-ערוצית, אלא כדי להעביר מסר - לקבל את פרס "שינוי אידיאל היופי"? ואם התשובה היא שאכן לקירל מגיע יותר, אזי מהם בדיוק הקריטריונים לקבלת הפרס הזה - להיות מצליחה ופופולרית ומסחרית כמו קוקה קולה?
בין ההצלחה למסרים
"בשבוע האופנה הקרוב אנו גאים להעניק את פרס 'שינוי אידיאל היופי' לכוכבת הענקית ביותר שלנו, נועה קירל... המהווה מודל יופי, מודל לחיקוי וסמל להצלחה לצעירות רבות. חלקן ילדות ונערות, וחלקן גדלו עם נועה והפכו כמוה לנשים צעירות. נועה מוכיחה כי להצלחה צריך כישרון, עבודה מאומצת, רצון ובעיקר אמונה בעצמך, במי שאת, ללא קשר למידות שלך, לצבע העור שלך ולגובה שלך. נועה מהווה סמל לצעירות רבות, עד כמה חשוב לכל אחת להאמין בעצמה, במי שהיא בדיוק. ואין חשוב מזה עבור כל ילדה, נערה ואישה, בכל גיל".
לא ברור איך מוטי רייף הגיע למסקנות הללו, כשהעובדות בשטח מצביעות על תהליך שונה לחלוטין בדרך לפסגה. אולי הוא בעצמו היה מסונוור מההצלחה שלה?
עם הכוח העצום שצברה, היא יכולה היתה לעשות הרבה מאוד דברים לשינוי אידיאל היופי באופן אקטיבי, אבל נדמה שכל שינוי שהיא אולי איכשהו אחראית לו הגיע באופן פסיבי, בשל היותה כוכבת ילדים ונוער, שממילא משפיעה על מעריציה. מכאן ועד להציג אותה כחוד החנית של שינוי אידיאל היופי, ישנו פער שרק מחזק ומקבע את אידיאל היופי, מנציח מוסכמות ארכאיות, מזלזל בכל אלו שנלחמים בדימוי גוף שלילי, מעלים את כל האנשים שסובלים מהפרעות אכילה ועושה צחוק מהכוונות הטובות בעצמן.
שלא יובן לא נכון - מה שקירל הרוויחה והשיגה היא הרוויחה והשיגה ביושר, גם אם זה על חשבון הורים שמתקשים להגיד לילדיהם המסונוורים מאבק כוכבים "לא". קירל עצמה לא אשמה, אבל לא ניתן לעבור על זה בשתיקה. אי אפשר לנתק את ההצלחה שלה מהמסר שלהיות עני זה מכוער, ושמי שלא עומד בצו האופנה שווה פחות; שאמנות ועסקים חד הם, ושכדי שאישה תצליח היא חייבת להיות סקסית וסליזית; שכדי להיות כמו נועה קירל צריך יהלומים, צריך מיליון דולר וצריך דוגמנים; שאפשר להשתתף באינספור קמפיינים פרסומיים ולמלא ארגזים בכסף, ובו בזמן לא לפגוע ב"מותג" שלך.
והשיעור הכי חשוב הוא שאפשר לזכות בכל תואר, מנותק מהמציאות ורחוק מפועלך האמיתי ככל שיהיה, אם את מספיק מצליחה. גבירותיי ורבותיי, וכל מי שמעודד את טקס מיס יוניברס להמשיך להתקיים על אף כל מה שהוא מייצג, קבלו במחיאות כפיים את נועה קירל, מודל אמיתי לחיזוק אידיאל היופי משנת 2015.
