"בימים האחרונים אנחנו לא מפסיקים לחשוב על קורבנות הטרגדיה הנוראית שהתרחשה בהר מירון ועל משפחותיהם. אחד מהקורבנות, דוני מוריס ז"ל, היה תלמיד בישיבת שעלבים, שבה למדו בעבר גם כמה מחברינו. ברוך דיין האמת".
כך פרסמו בפייסבוק חברי להקת המכביטס (The Maccabeats), להקת א־קפלה המורכבת מ־13 יהודים אמריקנים דתיים שאף זכתה להופיע בבית הלבן. הלהקה הוקמה ב־2007 כשכל חבריה למדו בישיבה יוניברסיטי בארה"ב. הם קינאו בשאר הקולג'ים, שלהם היו להקות א־קפלה, והחליטו לעשות מעשה. זה התחיל כתחביב והמשיך כלהקה אמיתית לאחר שהתפרסמו והחלו להופיע בכל העולם.
מוזיקת א־קפלה נחשבת לז'אנר נישתי ונחמד, אבל בימי ספירת העומר ובתקופת בין המצרים (התקופה שמי"ז בתמוז ועד תשעה באב) - היא הופכת למבוקשת מאוד בקרב הציבור הדתי, משום שאלה ימים שבהם נוהגים לא לשמוע כלי נגינה.
ערוץ היו־טיוב של המכביטס כולל שירים מקוריים וקאברים עם מילים חדשות לשירים של זמרים מפורסמים ולהקות, אבל גם שירי ארץ ישראל, חגים וישי ריבו. "אנחנו ממש אוהבים את המוזיקה שלו, ומקשיבים לו כל הזמן", מתוודה נח (נואה) ג'ייקובסון, אחד מחברי הלהקה, "היינו שמחים להופיע איתו".
ההצלחה שלהם החלה ב־2010 כשסרטון שהעלו ליו־טיוב בשם "קנדל לייט", הפך לוויראלי. "לא תכננו שנתפרסם ככה", מספרים נח וג'ושוע ג'יי, חבר נוסף בלהקה. "התחלנו לקבל קצת הזמנות להופעות בניו יורק, וחשבנו שכדאי לשמר את מקומנו בתודעה הציבורית ולהעלות עוד סרטון. חנוכה היה נראה לנו כמו זמן מצוין לכך. בתקופת החגים ערוצי החדשות היו צריכים לכסות משהו כי לא היה יותר מדי מה לסקר, ואנחנו היינו פתרון מצוין. הגענו ל'גוד מורנינג שואו', ואחר כך התחלנו ממש להתפרסם. כיום, אגב, אותו סרטון עומד על 16 מיליון צפיות".
שמעתי שהופעתם גם בבית הלבן.
ג'וש: "הגענו פעמיים לבית הלבן בתקופת כהונת אובאמה. בהתחלה כשקיבלנו מייל הזמנה מהם, חשבנו שעובדים עלינו. זו היתה חוויה שלא מהעולם הזה".
נח: "בפעם השנייה שהגענו היו שם הנשיא ריבלין ואשתו. אובאמה ידע מי אנחנו כי הדריכו אותו לפני זה, אבל ריבלין שאל אם אנחנו החזנים כי הוא לא הכיר אותנו. אובאמה אמר לו 'אלה המכביטס'".
יוצא לכם להופיע הרבה בפני לא-יהודים?
נח: "היו לנו הופעות מול קהל נוצרי. לפעמים אחרי הופעות שלנו מגיעים אנשים ומספרים שהם אמנם לא יהודים אבל רואים את הקליפים שלנו ומתחברים אליהם. הופענו באולמות בייסבול, מול ה"פלורידה פנת'רס", 20 אלף איש שלרובם אין קשר ליהדות, ואני תמיד תוהה מה עובר להם בראש. אנחנו מעורבים במה שקורה בעולם אבל שומרים על ההלכה, ולכן יש לנו הזדמנות להיות גשר בין שתי הקהילות".
כלהקה שמופיעה, איך הסתדרתם בקורונה?
ג'וש: "למזלנו לרובנו יש מקצועות נוספים. יש בינינו רופא שיניים, עורך דין - זו לא ההכנסה העיקרית, מלבד למנהל האמנותי שלנו חיים הורוביץ. אנחנו מפוזרים בארה"ב, ולפני הקורונה ניסינו להיפגש לפחות פעם בחודש, אבל כשהמגפה התחילה זה היה בלתי אפשרי. לא נפגשנו למעלה משנה".
נח: "הרשתות החברתיות שמרו עלינו רלוונטיים. קנינו מיקרופונים ולמדנו איך להקליט מהבית, הצלחנו להוציא שירים בזמן הזה ולהופיע בזום מול 400 אנשים בחנוכה, אבל אנחנו מתגעגעים להופעות מול קהל".
הייתה התייחסות מצדכם בפייסבוק לאסון במירון.
נח: "דוני מוריס, אחד מהאנשים שנהרגו באסון במירון, למד בישיבת שעלבים שבה אני וחלק מחבריי למדנו לפני שנים. זה הוסיף ממד אישי לטרגדיה הנוראית. נגע מאוד לליבי סרטון שראיתי, שבו מאות יהודים שרים 'אחינו כל בית ישראל' בכותל אחרי האסון. זו היתה תזכורת שגם בזמני צער, מוזיקה מחברת אותנו אחד אל השני, ובעזרתה אנחנו מבטאים את מחשבותינו ואת רגשותינו".
אתם מגדירים את עצמכם אורתודוקסים. זה אומר שלא תצרפו אליכם נשים?
נח: "לא כולנו מרגישים אותו דבר בנוגע לזה, אבל כהתנהלות של הלהקה אנחנו לא שרים עם נשים".
ג'וש: "זו קבוצה אורתודוקסית אבל כל אחד הולך בדרכו. באופן פרטני אולי יש חלק מאיתנו שכן ישירו עם נשים".
הופעתם כבר בישראל, מתי זה יקרה שוב?
נח: "בישראל צילמנו את הקליפ שלנו 'הום', ומבחינתי זה הווידאו הכי מדהים שלנו. אנחנו ממש רוצים לבוא שוב לישראל ומקווים שזה יקרה".