נועה קירל בהופעתה הראשונה בפארק הירקון בת״א | צילום: קוקו

איל גולן מתגרה בנועה קירל: האם זה חוקי?

זמן קצר מאוד לאחר שהעלה סרטון שבו הוא מבצע קטע מהשיר "פנתרה", שחרר גולן שיר חדש שלו שנושא אותו שם • האם מדובר בהפרת זכויות יוצרים? יש לנו תשובה לזה

האם איל גולן פגע בזכויות היוצרים של נועה קירל ושל יוצרי השיר "פנתרה" כששחרר השבוע שיר חדש בשם זה? וזאת שבוע אחרי שהעלה סרטון שבו הוא מבצע באולפן חלק מהלהיט של קירל?

נראה כי הסרטון הוויראלי ששחרר גולן, שבו הוא שר את הפזמון של "פנתרה", היה למעשה טיזר לשיר חדש שלו באותו שם. היו שטענו כי מדובר בהפרת זכויות יוצרים, אבל האם מבחינה משפטית זה אכן כך?

"אם הדבר היחיד שזהה בין שני השירים הוא השם, כנראה לא מדובר בהפרת זכויות יוצרים", אומרת עו"ד לירון קורן ממחלקת הקניין הרוחני במשרד עורכי דין ש. פרידמן, אברמזון ושות'. "באופן כללי, מידת היצירתיות שנדרשת על מנת שיצירה תיחשב מוגנת היא מזערית, אבל מילה בודדת ואפילו רצף של מילים בודדות לא יהיו בדרך כלל מוגנים בזכות יוצרים. הסיבה לכך היא שרעיון, בניגוד לדרך הביטוי שלו, אינו מוגן בזכות יוצרים. כלומר הרעיון ליצור שיר על פנתרה פתוח לכולם, אך השיר או הקליפ הספציפי שייצא – יהיה מוגן בזכות יוצרים".

איל גולן, צילום: לירון מולדובן

לדבריה, "שם שיר הכולל מילה אחת כמו פנתרה ייחשב ככל הנראה לרעיון בלבד (שיר על פנתרה) שאינו מוגן בזכות יוצרים, ולא לביטוי ייחודי ויצירתי של רעיון - מה שנדרש כדי להיות מוגן בזכות יוצרים.

"אמנם במקרים מסוימים בעבר בתי המשפט הסכימו להכיר ברצף קצר של מילים מתוך שיר כיצירה שיש להגן עליה בזכות יוצרים, אבל מדובר במקרים שבהם רצף המילים היה בעל ייחודיות ומקוריות ונחשב לחלק מהותי ועיקרי מתוך השיר.

"כך, למשל, בית המשפט הכיר בכך שצירוף המילים 'הופה הולה הולה הופה' הוא ייחודי ומקורי ומהווה חלק עיקרי מהיצירה ('שיר הבטלנים' שביצעו נתן דטנר ואבי קושניר), ולכן קבע כי השימוש המסחרי שנעשה בו, ללא אישור, נחשב כהפרה של זכות יוצרים. זה היה במסגרת תביעה של אקו"ם נגד משרד ראובני פרידן שהשתמש בפרסומת במילים 'הופה הולה הולה הופה'. בית המשפט ציין באותו מקרה כי אילו נעשה שימוש במילים 'הולה הופ' בלבד, שהם ביטוי לשוני מוכר, סביר להניח שלא היתה מוגשת תביעה.

"במקרה אחר קיבל בית משפט השלום בתל אביב תביעה שהוגשה עקב שימוש במשפט 'אין סוסים שמדברים עברית' שלקוח משיר של קורין אלאל, זאת מבלי לקבל אישור מראש מבעלי הזכויות בשיר. בית המשפט פסק כי מדובר במשפט שהפך למטבע לשון ושמזוהה באופן מוחלט עם השיר ועם היצירה.   

"אבל גם במקרים שבהם בתי המשפט קיבלו תביעות בגין העתקה של חלקים קצרים מתוך שירים, הרי שלא היה מדובר במילה אחת אלא ברצף של מילים שיצרו ייחוד ומקוריות ולא היו שגורות בשפה העברית. לכן ניתן להסיק שאם הדבר היחיד הזהה בשירים של גולן וקירל הוא שם השיר, 'פנתרה' (מבלי להיכנס לשאלה אם יש זהות בתוכן השירים), כנראה מבחינה משפטית לא מדובר בהפרת זכויות יוצרים, ואולי עדיף להתמקד בשאלה איזה שיר המאזינים מעדיפים לשמוע".

קירל, צילום: ויויאן ארתור
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...