על רקע משבר הקורונה, מדד אמון הצרכנים בחודש אוקטובר עמד על 8%-, ירידה של 1% מחודש ספטמבר, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתפרסמים היום (ד').
מדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לפלוס 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות בקרב הפרטים. מדד שקרוב לאפס מצביע על היעדר ציפיות משינוי במצב הקיים. המתודולוגיה של הסקר, שנערך בקרב בני 21 ומעלה, תואמת את ההנחיות של ארגון ה-OECD לסקרים מסוג זה. המדינה בה מדד האמון הוא הטוב ביותר היא דנמרק עם 7%, במקום השני נמצאת שוודיה עם 6% ובמקום השלישי פינלנד עם 5%. יוון נמצאת בתחתית הרשימה עם מדד שעומד על 45%-.
לפי ערכי המדד, שמורכב מארבעה מאזנים, עולה כי חלה החמרה ביחס לשינוי במצב הכלכלי של משקי הבית בשנה האחרונה, והוא ירד מ-12%- בחודש ספטמבר ל-18%- באוקטובר. באשר למאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה, נרשמה עלייה לעומת החודשים האחרונים (1%-), לאחר שבאוגוסט ירד לערך שלילי של 20% - מערך חיובי של 4% בחודש יולי.
המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה עומד על ערך חיובי של 9%, עלייה מחודש ספטמבר, שבו עמד על 7%. המאזן נמצא במגמת עלייה וערכיו חיוביים בחודשיים האחרונים, לאחר שבאוגוסט ירד לערך שלילי של 2%-. המאזן המתייחס לכוונות של הפרטים לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה עומד על 23%-, ירידה של 5% מחודש ספטמבר. בחודש אוקטובר 2020 היה ערכו 45%-, ומאז הוא נמצא במגמת שיפור.
בקרב אלה שאינם מועסקים, ערך המדד עומד על 14%- לעומת 11%- בספטמבר, והוא מצביע על פסימיות רבה יותר משל המועסקים - אצלם המדד עומד על 6%-, לעומת 4%- בספטמבר. בקרב חסרי תעודת בגרות ערך המדד עומד על 16%- לעומת 11%- בספטמבר והוא מצביע על פסימיות רבה יותר משל בעלי תעודת בגרות, תעודה על-תיכונית, ותעודה אקדמית - שאצלם ערך המדד עומד על 6%- ו-3%- בהתאמה. בקרב האוכלוסייה הערבית ירד ערך המדד ל-22%- מ-11%- בספטמבר, בעוד בקבוצת האוכלוסייה היהודית ערך המדד עומד על 5%-.
החל מחודש מארס 2020 ועד לחודש אוקטובר 2020, על רקע משבר הקורונה והשינויים הן במצב התחלואה והן בהחלת ההגבלות וההקלות על המשק, ניתן להבחין בתנודתיות בערכי מדד אמון הצרכנים והמאזנים המרכיבים אותו. בחודש מארס עם החלת ההגבלות על האוכלוסייה ועל פעילות המשק, ירד המדד ל-22%- מ-6%- בפברואר, ובחודש אפריל עם החלת הסגר הכללי הראשון ירד המדד ל-31%-. גם לאחר השיפור שבא בעקבות ההקלות בחודשים מאי ואוגוסט, הערכים שהתקבלו היו 14%- ו-24%-, בהתאמה. אלו נתונים נמוכים משמעותית מהערכים שנמדדו בשנים 2019-2016. באוקטובר, עם החלת הסגר הכללי השני, עמד מדד אמון הצרכנים על 28%-.
החל מנובמבר 2020, ועד לחודש יולי 2021, נמצא מדד אמון הצרכנים במגמת עלייה. בנובמבר, עם ההתקדמות בתוכנית היציאה מהסגר השני, הידיעות על ההסכמים בין ישראל לחברות המפתחות חיסונים לקורונה והציפייה להגעתם לישראל, עלה מדד אמון הצרכנים ל-20%-. בדצמבר, עם תחילת מבצע החיסונים, עמד מדד אמון הצרכנים על 16%-. בינואר 2021, עם החלת הסגר השלישי - במקביל למבצע החיסונים המתרחב, עמד מדד אמון הצרכנים על 15%-, ובפברואר – על 12%-. בחודשים מארס ואפריל עלה המדד ל-7%- ול-2%-, בהתאמה. באוגוסט, בצל העלייה בנתוני התחלואה והחלה של שורת הגבלות ירד המדד ל-15%-; בספטמבר הוא עלה ל-7%-, שכן חרף נתוני התחלואה לא התווספו הגבלות משמעותיות בתקופת חגי ישראל ולא הוחל סגר על האוכלוסייה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו