המשק אולי "פתוח", אבל העסקים עלולים להיסגר

המדיניות הממשלתית של "חיים לצד קורונה", ששומרת על משק פתוח ללא הגבלות מיוחדות גם בשיא התחלואה, לכאורה מוכיחה את עצמה וגורמת לפגיעה נמוכה יותר לתוצר. ואולם, הימשכות האומיקרון והבידודים ההמוניים מעבר לתכנון עלולים להעמיק את הפגיעה הכלכלית. ברמת התחלואה הנוכחית מתרחשת הדבקה המונית של האוכלוסייה, וככל שהיא תימשך זמן רב יותר - ההשפעות הכלכליות על המשק עלולות להיות קשות יותר.

הבידודים ההמוניים הם מכה לעסקים קטנים ובינוניים שמתקיימים בזכות תנועת אנשים ברחובות. כאשר המשק פתוח "על הנייר", אבל בפועל כמות המבודדים כל כך גבוהה עד שגם הפקקים באיילון הופכים לנסבלים - הדבר משפיע בראש ובראשונה עליהם. לחנויות רחוב נכנסים פחות אנשים, המחזורים של מסעדות במרכזי עסקים ותיירות יורדים, ואולמות אירועים זועקים לעזרה בגלל גל הביטולים. מה רואים לנגד עיניהם אנשי האוצר כשאומרים להם לחכות עד סוף פברואר, ומה מונע מהם כבר לחלק את כספי הפיצויים?

תחום ההיי־טק היה ונשאר קטר הצמיחה של המשק. גם כשיש סגר או "סגר דה פקטו", כמו בגל החמישי, בענף זה ממשיכים לעבוד "מרחוק". כך, רק 10% מהמועסקים בישראל עובדים בהיי־טק, אבל הם אחראים לרבע ממס ההכנסה שגובה המדינה. הייטקיסטים לא רק ממשיכים לעבוד כשהם בבידודים, אלא גם לצרוך "מרחוק". ההיי־טק הישראלי רושם הישגים חדשים מדי חודש, ובשנת 2021, על אף הסגרים, היקף הגיוסים על ידי חברות היי־טק ישראליות יותר מאשר הכפיל את עצמו בהשוואה ל־2020, ויותר מאשר שילש את עצמו בהשוואה ל־2019 (טרום משבר הקורונה).

מגמת פריחת ההיי־טק הישראלי נמשכה ככל הנראה גם בינואר, ומצליחה לפצות לפחות באופן חלקי על הנזקים שנגרמים למשק כתוצאה מהירידה במחזורים של העסקים הקטנים וחלק מהבינוניים. באוצר יכולים רק לחייך נוכח נתוני הוצאות האשראי שכמעט ולא נפגעו והכנסות המדינה ממסים בחודש ינואר - אלה לא רק עברו את ינואר 2021 שבו חל סגר, אלא גם את נתוני ינואר 2020, טרום משבר הקורונה.

ומה עם העסקים הקטנים? הפגיעה בהם עלולה להעמיק, וחלקם עלולים לקרוס כלכלית ככל שיימשך הגל הנוכחי מעבר למתוכנן.