ענף הבנייה הוא אחד הסובלים קשה מנחת זרועה הענקית של הרגולציה הישראלית. באופן ישיר הקבלנים מכירים את הגורמים במשרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, משרד הפנים והרשויות המקומיות. נשמע הרבה? ובכן זו רק ההתחלה.
לכל גורם כזה יש לא מעט זרועות, ובמקרים רבים מעורבים גם המשרד להגנת הסביבה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד האנרגיה, משרד התיירות ולמעשה רובם. רגולציה נשמעת כבעיה הגדולה ביותר של הקבלנים, אבל היא לא - היא הבעיה הגדולה ביותר שלנו, האזרחים, כל היתר למדו ליהנות ממנה.
הרגולציה מגינה על הקבלנים הגדולים מפני תחרות. בלעדיה היו הרבה יותר קבלנים והיתה הרבה יותר תחרות. היא גם מגינה על הנבחרים, שתמיד יכולים להאשים את קודמיהם במצב הרע, ובסבך הקיים אין שום סיכוי שהשרשרת הזו תיקטע במשמרת שלהם, או במשמרת כלשהי. ומובן שהרגולטורים עצמם - הפקידים בשלטון המקומי, ברשויות המקומיות, באוויר, בים וביבשה עובדים ומתפרנסים מהסבך שנוצר, שבו רק הם מתמצאים.
בכנס הקבלנים והבונים של אזור ת"א והמרכז, כמו בכל כנסי הקבלנים והבונים בכלל, מוזמנים נבחרים ורגולטורים, כדי לנהל איתם שיח על האתגרים בענף. מובן שהקבלנים עצמם הם אלה שנשמעים כ"בוגר האחראי" בסיפור הסבוך הזה, כי כל היתר הולכים ובאים והם אלה שנשארים בשטח.
הקבלנים והבונים ימשיכו לשמוע רעיונות לא אפויים והבטחות לקיצור הליכים. הנה, עובדה, הקמנו עוד ועדה, הם אומרים בגאווה. ובינתיים עוד מכרז מתפרסם, ומכיוון שהקבלנים חייבים לבנות, כולם עטים עליו.
דומה שאני מדמיין, או שמא אחד מנבחרי הציבור האשים את הקבלנים בכך שהם עצמם מעלים את המחירים במכרז? אז מה הוא בדיוק רוצה שהם יעשו? שיחלקו ביניהם את המכרזים ויתאמו ביניהם מחירים?
בינתיים אוכלוסיית ישראל ממשיכה לצמוח לפי התכנון, אלא שהדירות לא מתרבות בקצב דומה. במצב העניינים הזה רק משבר אשראי עלול לצנן את השוק. מלחמה, או רעידת אדמה חלילה, רק ימריצו אותו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו