המדד - נורת אזהרה לממשלת ישראל

אחרי שנים של אינפלציה אפסית, שאפילו לא הגיעה לרף הנמוך של היעד - 3%-1%, היא מאיימת לפרוץ את הרף העליון כבר השנה. רצינו אינפלציה מסוימת - אפס שינוי במחיר לא בהכרח מבשר טובות. ברור לנו שעליות המחירים לא מבשרות את פעמי הצמיחה. היא לא מלווה בגידול בתעסוקה ולא נובעת מעלייה ברמת החיים, אפילו לא מהגידול באוכלוסייה. היא מבטאת את ייקור תשומות העבודה, הנובע מכך שרבים מבעלי המשכורות הממוצעות ומטה בחרו שלא לחזור למקום עבודתם. בתחומים רבים עלות העבודה התייקרה, כי חסרים עובדים.

חומרי הגלם בעולם התייקרו, כמו גם עלויות השינוע הימי והאווירי. ישראל מתבססת בעיקר על תובלה ימית, ומחירה לא מפסיק לזנק מאז פרוץ המגיפה בקירוב ל־1,000%.

רבות מההתייקרויות הן חלק ממגמה עולמית. התובלה וחומרי הגלם מתייקרים בכל העולם, אבל לנו יש גם סעיפים ייחודיים המשפיעים על יוקר המחיה. עליית המחירים הזו היא נורת אזהרה לממשלה, לפני שהיא מחילה התייקרויות נוספות שיביאו עימם חוק הפיקדון, המס על משקאות ממותקים ועל כלים חד־פעמיים, הארנונה, והעובדה שאין לה בתוכניות כלים להוזלת המחירים בקרוב, אחרי שהיא נסוגה גם מיישום מהיר של הרפורמה בחקלאות.

גם הנתונים על התחלות הבנייה המתפרסמים כאן לא מבשרים טובות. מי שכבר רכש דירה על הנייר סובל מהצמדה יקרה מאוד של מדד תשומות הבנייה, ומי שעדיין לא רכש דירה מבין שמספר ההיתרים שניתנו ומספר התחלות הבנייה מצביעים על המשך לחץ על עליות מחירים קרובות.