בנייני משרדים, חברת ההייטק Microsoft, הרצליה. בחברות הייטק והסטארט-אפ הובילו בשנה שעברה | צילום: משה שי

המטרה: לחשב בועה מחדש ואפיקים נוספים

ישראל אינה יכולה להסתמך רק על תעשייה שהרווח העיקרי שלה נובע ממכירת חברות לחו"ל

בועת ההייטק מתפוצצת לה מול עינינו כבר שנה שלמה. מניות המגזר נופלות באופן חד, וחברות מפטרות בהיקפים גדולים. אפילו אמזון הנסחרת כמניית הייטק היא בעצם ענק לוגיסטי עצום אשר משתמש בתוכנה לניהול העסק הלוגיסטי שלו, אבל הוא עסק לוגיסטי לכל דבר ועניין. תעשיית הקריפטו גם היא קורסת תוך שהיא פוגעת במשקיעים. חלק מן המשקיעים ידעו מה הם עושים, והרבה יותר מהם הם כנראה צעירים שרצו לגעת בחלום. 

ואם מדברים על חלום אזי ש"כלכלת החלום", שמתערערת בשנה האחרונה, מחזירה אותנו לדיון על כלכלה ריאלית או אותה תעשיית חלומות. אם ניקח לדוגמה את אמזון, אז בחברה הוכרז על יותר מ־18,000 פיטורים, שהם אמנם 5% מהעובדים במחלקות הארגון מתוך 1.54 מיליון עובדים שלה, אבל צריך לזכור שמרבית העובדים שהצטרפו לאמזון בשלוש השנים האחרונות היו עובדים "זולים" - עובדי שכר שעתי שנשכרו בזמנים שהרכישות באינטרנט היו גבוהות עקב הקורונה, ועכשיו כשהעולם גולש למיתון הם אינם נדרשים עוד. 

ראיית מקרו רחבה

דוגמה זו תומכת בטענה שלי שאי אפשר לבנות רק על תעשיות אשר הרווח העיקרי מהן הוא כאשר הן נמכרות לחברות זרות. תכנון העתיד הכלכלי של מדינת ישראל חייב להיות עם ראיית מקרו רחבה, ותעשייה מסוימת, ככל שתגדל ותצמח, אינה יכולה להיות העתודה הבודדה לכלכלה שלמה.

ראשית, יש לזכור כי הכלכלה הריאלית, שאינה עוסקת ב"מכירת חלומות" אלא בייצור פיזי ושמיש, מפתחת עמידות יחסית גבוהה יותר מפני משברים כלכליים, שכאמור תמיד עלולים להגיע. הכלכלה הריאלית דואגת לפתח נושאים ותעשיות אשר יש להם תוחלת ארוכת טווח.

היבט נוסף וחשוב הוא הגיוון תעסוקתי: תכנון כלכלי אשר שואף ליציבות כספית ובעיקר חברתית, חייב לתת את הדעת על מתן תעסוקה למגוון יכולות בחברה כדי שכמה שיותר בתי אב יוכלו לפרנס את בני ביתם. הנושא השלישי והאחרון בתכנון כלכלי נאות הוא  פיזור ההון. רק כאשר יש מגוון אפשרויות עיסוק והמשכיות מקצועית אפשר לשאוף ולתכנן פיזור הון שוויוני יותר.

מדינה אשר שואפת ליציבות וחוסן כלכלי, לא יכולה לבנות רק על בוננזה זאת או אחרת של היי-טק או גז, אלא חייבת לעשות תכנון ארוך טווח לעתידה הכלכלי יחד עם תכנון נכון ושוויוני של ההון האנושי שלה. וכן אסור לנו לשכוח כי עבור הביטחון הכלכלי, החברתי והתזונתי שלנו כמדינה, אין בסופו של דבר תחליף לתעשייה וחקלאות מקומיים.

הכותבת היא סמנכ"לית פיתוח עסקי בחברת "פח תעש"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...