בזמן שהציבור נאנק תחת יוקר המחיה והעלייה בריבית שגורמת להתייקרות דרסטית של משכנתאות והלוואות, יש מי שמרוויח. ההכנסות המצרפיות מריבית של הפועלים, דיסקונט והבינלאומי הסתכמו ברבעון השלישי של 2022 ב־6.9 מיליארד שקלים - קפיצה של 2 מיליארד שקלים לעומת הרבעון השלישי ב־2021. ההכנסות מריבית נטו של הפועלים, שהוא הבנק הגדול במערכת מבחינת היקף פיקדונות הציבור, הסתכמו ברבעון ב־3.6 מיליארד שקלים - זינוק של כמיליארד שקלים (עלייה של 42%) לעומת סוף הרבעון המקביל.
מעבר מסיבי לפיקדונות
"אחד האירועים הצפויים והמרגיזים של תהליך העלאת הריבית, שגם לווה במפח נפש בגלל ההפסדים בשוק ההון, הוא מעבר מסיבי של כספים לפיקדונות. בנק ישראל יכול היה להעריך שזה כך, ובדיקה מהירה היתה מראה לו שזה כך. הבנקים העלו מייד את הריביות על כל סוג הלוואה בריבית משתנה, החל במשכנתאות וכלה באוברדראפט, אבל פשוט לא העלו את הריבית על הפיקדונות, למי שלא התעקש עליה. וכך, אם המרווח הבנקאי בין המחיר שהבנק משלם למה שהוא מקבל היה 2%, הוא עלה ליותר מ־3% ועל הרבה יותר כסף", אומר ד"ר עדו קאליר, ראש ההתמחות באקטואריה וניהול סיכונים מהקריה האקדמית אונו, בשיחה עם "ישראל היום".
"התנהלות מרגיזה"
"ההתנהלות הזו מרגיזה ומעלה תהיות רבות. אם בנק ישראל רוצה לשמור על עצמאות ולדאוג לכך שוועדת הכספים לא תתערב לו כמו שיושב הראש החדש/ישן שלה הציע, עליו לזכור שיש גם מיליוני ישראלים שצריך לשמור עליהם ולא לשמור רק על הבנקים. בין בנק ישראל לבנקים יש מערכת יחסים מאוד 'אנגלית'. לא נדרשת התערבות בוטה. מספיק רמז במקום הנכון, הבעה קלה אך ברורה של אי שביעות רצון - והבנקים יבינו. האם זה קורה? לא ממש", מוסיף קאליר.
נזכיר כי מחר אמור הנגיד אמיר ירון להופיע בכנסת בדיון מיוחד של ועדת הכספים הזמנית בנושא עליית הריבית במשק. עכשיו רק ניתן לחכות ולראות אילו תשובות הוא יצליח, אם בכלל, לספק לחברי הכנסת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו