יש סיבות לחייך: ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, מסכם את השנה הראשונה בתפקיד ואת תשפ"ב כולה בסיפוק מהעשייה בעיר הדרומית. לדבריו, העיר נמצאת בעיצומה של "מהפכה", שכוללת הקמת בתי מלון ואטרקציות חדשות, ושדרוג של רצועת החוף שתהיה "היפה ביותר במדינת ישראל".
לנקרי אופטימי לגבי נמל התעופה רמון, שבינתיים לא מתרומם כפי שניתן היה לצפות. "הוא עוד יוכיח את עצמו", הוא אומר בראיון ל"ישראל היום". ומה לגבי הקמת רכבת לאילת בעלות של עשרות מיליארדי שקלים? לנקרי סבור כי מדובר ב"כורח המציאות" ומדבר על קו מהיר שיחבר בשעתיים ועשר דקות בין תל אביב לאילת.
המחירים של בתי מלון בעיר בתקופה הזאת גבוהים במיוחד, שלא לומר מוגזמים. מתי, להערכתך, נוכל לראות מחירים נוחים יותר לכל כיס גם בתקופות הביקוש?
"קודם כל, לדעתי המחירים ירדו, אולי לא ברמות שאנחנו מצפים. אני לא הולך להגן עכשיו על המלונאים, אבל צריך לזכור שאנחנו בישראל, והכל יקר. זה לא שאילת יקרה - כל מדינת ישראל יקרה. בתי המלון בתל אביב ובים המלח לא זולים יותר.
"מסתכלים על אילת, כי אילת היא עיר התיירות של ישראל, וזה בסדר. אבל ישראל יקרה, והמוצרים בישראל יקרים, ויוקר המחיה כאן גבוה. ומה שמטילים על המלונאים בישראל לא מטילים על השכנים שלנו בירדן ולא על השכנים במצרים ולא על מתחרים אחרים, כמו טורקיה, ולכן כמובן זה יותר יקר. אבל אני לא מתכוון להסתפק בזה. עכשיו אנחנו מגדילים את ההיצע באופן משמעותי ומגוונים אותו, כך שיהיו אפשרויות לינה מגוונות וגם זולות משמעותית. כשמגדילים את ההיצע, בעצם משפיעים על השוק".
"הנמל לא היה טעות"
בנמל התעופה רמון המדינה השקיעה מיליארדי שקלים, הוא נחנך כבר לפני שלוש שנים, אבל הוא עומד ללא שימוש מספק, בזמן שנתב"ג עולה על גדותיו. בדיעבד, האם בחירת המיקום של שדה התעופה רמון היתה טעות, חצי שעה נסיעה לאילת?
"קודם כל, נדייק במספרים. שדה התעופה רמון נמצא במרחק של 18 ק"מ. זה לא לוקח חצי שעה, אלא רק אולי אם הכביש בעומס מיוחד. בימים כתיקונם זה לוקח רבע שעה, לי זה לוקח 12-10 דקות, זה לא חצי שעה. אבל את שואלת אם היה נכון להקים את נמל התעופה - חד וחלק כן.
"שדה התעופה שהיה קיים כאן בעיר לא יכול היה להתפתח, לא יכול היה להנחית מטוסים בינלאומיים, כלומר היה צריך להסתפק רק בטיסות פנים. אם אנחנו רוצים להפוך לעיר בינלאומית, אי אפשר להיבנות על השדה הקיים, ולכן זה היה נכון להקים את נמל התעופה רמון כדי להפוך אותו לבינלאומי.
"2019 היתה השנה הראשונה שבה הנמל פעל. זו היתה הצלחה בלתי רגילה. בחורף הראשון מאוקטובר 2019 עד מארס 2020, תחילת הקורונה, הנמל עבד יפה מאוד, 55 עד 60 טיסות שבועיות מ־30 יעדים באירופה, עם 12 חברות תעופה שפעלו והביאו כמעט 400,000 נוסעים. זאת היתה הצלחה בלתי רגילה לשנה הראשונה. באה הקורונה ועצרה הכל, לצערנו, טרפה את הקלפים".
הקורונה הסתיימה...
"נכון. אבל אני מזכיר לך שהשמיים נפתחו רק לפני חודשים ספורים, וחברות התעופה בעומס אדיר, והן בוחרות כמובן את היעדים שאליהם הן רוצות לטוס. לפתוח את הטיסות הבינלאומיות בקיץ לאילת זה לא הדבר שנכון לעשות, צריך להתחיל בחורף, ואני קורא מכאן למשרד התיירות ולמשרד התחבורה ולכל מי שהנמל הזה חשוב לו, צריך להשקיע הרבה יותר".
"צריך להשקיע יותר"
"המאמץ שמדינת ישראל עושה בעניין הזה, אם רוצים לראות כאן נמל תעופה שבסוף ממלא את הייעוד שלשמו הוקם, צריך להשקיע יותר. צריך להשקיע כאילו שזה מוצר חדש, צריך לשווק אותו. ולא רק להשקיע בשיווק, אלא גם לעודד חברות תעופה מהעולם לבוא, גם השכנים שלנו מעקבה, גם השכנים שלנו ממצרים מעודדים חברות תעופה באמצעות סבסוד. גם אנחנו עושים את זה, אבל אנחנו צריכים להתאמץ יותר".
מה לגבי התיירים מחו"ל? האם אתם רואים חזרה של תיירות חוץ להיקפים שהיו לפני משבר הקורונה?
"תיירות חוץ חוזרת באיטיות, לצערנו, אבל היא תחזור כבר באוקטובר. אנחנו נראה שלוש חברות שיתחילו לפעול כאן, ועכשיו יש משא ומתן מתקדם עם חברות נוספות. אני מאוד מקווה שמה שראינו כאן ב־2019, ערב הקורונה, לא רק יחזור, אלא גם יתעצם. יש לאילת פוטנציאל מאוד גדול, צריך להשקיע בזה".
"השפעת הסכמי אברהם"
לדברי לנקרי, להסכמי אברהם שנחתמו תהיה השפעה מכרעת גם על פיתוח העיר אילת והפיכת צפון העיר למרכז תחבורתי ולוגיסטי גדול. "אנחנו מקווים שהממשלה הבאה תרים את הפרויקט, כי זו הזדמנות בלתי רגילה. הפרויקט מתבסס על כך שלאילת יש גם נמל ימי וגם נמל אווירי, וכבר התחיל להתפתח סחר עם מדינות המפרץ שאיתן נחתמו הסכמי השלום. אנחנו מדברים גם על חיבור רכבתי, וכמו שאת יודעת, גם זה מתקדם".
כדי שזה יקרה צריך קודם כל לשדרג את נמל הים.
"בדיוק. הנמל יכול להפוך, וצריך להפוך, לעוגן כלכלי מרכזי נוסף. כאן כמובן חיבורו לרכבת הוא הכרחי כדי להצליח. יש לנו יתרונות גדולים להקים כאן מרכזים לוגיסטיים גדולים לאחסון ולמעבר של סחורות, כי אילת היא גם גשר יבשתי בין אסיה ואפריקה לבין אירופה".
אתה מאמין שהרכבת לאילת, שעליה מדברים כבר עשרות שנים, תוקם?
"אני לא רק מאמין, אני משקיע בזה שעות רבות, ואני הגעתי להסכמות עם שר האוצר כבר לפני עשרה חודשים ועם שר התחבורה, שאנחנו משלימים את התכנון, הם הוסיפו תקציב של 30 מיליון שקלים לבקשתי, ואנחנו ביחד עם נתיבי ישראל בתוך תהליך של השלמת התכנון והתהליכים הסטטוטוריים. אני מזכיר לכולנו שיש החלטת ממשלה שאומרת שצריך להקים את קו הרכבת לאילת. גם קו רכבת נוסעים מהיר של שעתיים ועשר דקות בין תל אביב לאילת, וגם רכבת מטענים שתחבר את ים סוף עם הים התיכון, ולשניהם יש ערך מוסף אדיר: פעם אחת לתיירות, כשאנחנו מדברים על רכבת נוסעים, ופעם אחרת לתעסוקה מגוונת, כשאנחנו מדברים על רכבת מטענים.
"זו הזדמנות אדירה לדעתי, לא רק לעיר אילת, גם למדינת ישראל בכלל, אם נשכיל להוציא לפועל את התוכנית, אני מעריך שאילת בעוד עשור תיראה אחרת לגמרי. אנחנו נמצאים כרגע בשלבי תכנון מתקדמים מאוד".
כמה תעלה ההקמה?
"תלוי את מי שואלים. מי שרוצה להגזים אומר 40 מיליארד. מי שרוצה להיות ריאלי מדבר על סביב 30 מיליארד, מספרים גבוהים ללא ספק, אבל אני טוען שבסוף מדובר בהכרח מציאותי ולא משהו שצריך לבחון אותו עכשיו בכדאיות הכלכלית האם הוא עובר את שיעור התשואה המינימלי או לא, יש כאן תרומה אדירה למדינת ישראל. לאחרונה נפגשתי באילת עם מנכ"ל רמ"י, ינקי קווינט, והוא רוצה לעזור מאוד בקידום הרכבת כי הוא מבין את התועלות שתיצמחנה בהקמת יישובים לאורך תוואי הרכבת, בעיקר בנגב ובערבה. הנגב והערבה, המהווים כ-60% משטחה של מדינת ישראל, וחיים בו פחות מ-9% מתושבי מדינת ישראל.
"כולם מצטופפים בתל אביב ובסביבתה, וזה לא יכול להימשך לעד, כי בעוד 30 שנה ישראל תמנה 17-18 מיליון תושבים, ואיפה יצופו אותם? ולכן הדבר הזה הוא מחוייב המציאות. הערבה, אגב, היא 19% משטחה של מדינת ישראל וגרים בה –פחות מאחוז של תושבי מדינת ישראל לאורך כל הערבה עד אילת".
איך אתה מסכם את השנה הראשונה בתפקיד?
"שנה מרתקת, מלאה בעשייה, מה שאפיין אותה במיוחד, זה תנופת פיתוח מאוד גדולה חזרה של המשקיעים והיזמים לעיר. העובדה שאנחנו אחרי שנים ארוכות נמצאים עכשיו בהקמה של 1200 חדרי מלון חדשים מגוונים ושונים. הלגונה המזרחית סוף סוף חוזרת אל החיים והשיווק שמתוכנן בסביבת הלגונה המזרחית, שכונות חדשות, רובעים חדשים, הפיתוח צפונה שמתחיל עכשיו, שדה התעופה שהתפנה והתוכניות שאנחנו מקדמים בו, שזה משהו יוצא מן הכלל.
"כל החלק הדרומי של שדה התעופה הופך להיות פארק ירוק ענק, אבל פארק אטרקציות גם - 17 אטרקציות חדשות שיהיו שם. אני מעריך שבתוך שנה נוכל לפתוח את הפארק הזה. שוק אוכל חדש שיהיה בפארק, מתחם מופעים גדול שמבוסס על אוהל האירועים של המיס יוניברס שאירחנו כאן בדצמבר האחרון. אנחנו בתוך מהפכה של ממש".
"כשאני מדבר על שיפור המוצר התיירותי, אז בעצם אני מדבר על השקעה בתשתיות שלא הייתה כמותה, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. אנחנו עושים את זה ביחד עם משרד התיירות. אנחנו עושים שדרוג של כל רצועת החוף, מטאבה עד עקבה, ואנחנו כבר בעיצומן של העבודות, הושקעו כבר עשרות מיליונים, רצועת החוף הזו תהפוך להיות האטרקטיבית והיפה ביותר במדינת ישראל ואחת היפות בעולם. גם בזכות ההשקעות שלנו וגם בזכות זה שיש לנו את יודעת את אחד המפרצים היפים בעולם. אז אני מעריך שבשנים הקרובות המוצר התיירותי על כל מאפייניו ישתדרג משמעותית. אני מדבר על תשתיות, אני מדבר על אטרקציות חדשות, כמו פארק מים שעומד להיפתח, פארק סקי בכבלים ועוד".
"גיוון מקורות תעסוקה: פארק תעשיות למוצרי מזון מן הים"
לנקרי ממשיך ומספר על תכניות העירייה להרחיב ולגוון את מקורות התעסוקה בעיר אילת שעד היום נשענת בעיקר על תיירות.
"בתקופת הקורונה בשנה הראשונה של הקורונה בגלל ההישענות הקיצונית של העיר על תעשיית התיירות, היא ספגה פגיעה מאוד מאוד קשה וזה בא לידי ביטוי גם בשיעורי האבטלה מאוד גבוהים שהאמירו גם ל- 75% אבטלה, בתקופה שהקורונה השביתה לחלוטין את מדינת ישראל.
"אנחנו לא היינו צריכים את הקורונה כדי שתהיה חדד לנו את העובדה שאילת צריכה לגוון את מקורות התעסוקה. אנחנו התחלנו עוד קודם לכן, אנחנו מובילים את כל הנושא של חקלאות ימית, ביוטכנולוגיה, ימית, ביולוגיה ימית. לאילת מכוני מחקר מהטובים בעולם בתחום הזה מהמכון לחקר ימים ואגמים, המכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים, קמפוס בן גוריון שעוסק בזה. יש לנו את הים שהוא מעבדה בפני עצמה. כבר בנובמבר מוציאים מכרז יחד עם רשות מקרקעי ישראל להקמת פארק תעשיות למוצרי מזון מן הים, פרק ראשון מסוגו בארץ.
דבר נוסף שאנחנו מובילים הוא כל נושא האנרגיות המתחדשות. אילת היא עיר ירוקה וחכמה המובילה, ואנחנו מובילים את אילת לעצמאות אנרגטית, מבוססת כולה על אנרגיה סולארית".
תוך כמה זמן אילת תהפוך לעיר שהיא עצמאית אנרגטית? ומה זה אומר, היא לא תצטרך יותר להשתמש בשירותי חברת החשמל?
"כבר היום אנחנו מייצרים 100% מצורכי האנרגיה של העיר בשעות היום מאנרגיית השמש, בשדות סולריים בחבל אילות באילת, בגגות ועוד. אני מעריך שבתוך 3 שנים מהיום אילת תהיה עצמאית אנרגטית מוחלטת, כלומר שכל צורכי האנרגיה של העיר בשעות היום וגם בשעות הלילה עם הפתרונות של ההגירה, ואז אילת תהיה העיר הראשונה בעולם שמבוססת כולה על אנרגיה אחת חדשנית - אנרגיית השמש.
תיאורטית אנחנו יכולים להפוך לספקי חשמל, ואז גם להשפיע על מחירי החשמל. האיחוד האירופי הכיר במה שאנחנו עושים כאן ומשקיע מיליוני יורו רבים בעיר אילת. אילת נבחרה להיות אחת ממאה הערים על ידי האיחוד האירופי להתמודד עם משבר האקלים ולהיות עיר מגדלור, אילת היחידה ממדינת ישראל מהמזרח התיכון. בשורה אחת עם ערים כמו פריז ורומא ואמסטרדם וברצלונה ומדריד זה כבוד גדול לעיר אילת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו