לא קל להיות יצרן יוקרה בימים אלו. אחרי שנים של השקעה במערכות הנעה קלאסיות ושיוף היכולת הדינאמית, הגיע העידן החדש וזרק את אלו, באחת, להיסטוריה. הדור הנוכחי של סדרה 5, שהוצג ב-2016, עבר עדכון מקיף בשנה האחרונה, בניסיון להשאיר אותו רענן מול האופנות המתחדשות. לישראל מגיעה ה-5 עם יחידת הנעה אחת בלבד, הנסמכת על עזרה חשמלית קלה, וזה הזמן לראות איך היא מרגישה.
עוד מאוברדרייב >>>
אם על הרגשה מדובר, היא מרגישה מצוין, תודה. היא נראית מצוין, מתיחת הפנים עשתה טוב לעיצוב הבסיסי, ועם החישוקים היפיפיים זה מודגש עוד יותר. ה-5 מגיעה לארץ בשתי רמות גימור M ולשתיהן דגשים ספורטיביים עדינים שמייצרים את המראה הנכון כאן. כניסה לתא הנוסעים וההרגשה הטובה ממשיכה. האבזור כאן רב, אבל זה רק חלק מהסיפור.
מעבר למרווח המצוין, המושבים המשובחים ותנוחת הנהיגה המושלמת, יש כאן טיפול חכם מאוד בכל מה שקשור לחומרים ולהנדסת אנוש. הראשון מייצר תחושה מהודרת ואיכותית מבלי להגזים. השני מפזר בצורה חכמה מאוד את כל האפשרויות שיש כאן. כל זה ארוז באותה שפה עדכנית של ב.מ.וו שמצליחה להרגיש מודרנית מבלי לאיים על הנהג.
אם נגענו בטכנולוגיה – מילה טובה למערכות הבטיחות המתקדמות כאן. ב.מ.וו הצטרפה קצת מאוחר לרכבת הסמי-אוטונומית אבל הדביקה את הקצב מהר. מהר-מאוד. תפקוד המערכות מרשים מאוד, יכולת הזיהוי של הרכב והאופן בה הוא מציג את התכנים, פשוט טבעי ונכון. אביזרים מצלמת ה-360 והשליטה בה, מרחיבים את היכולת של הנהג ללא פרק הסתגלות.
על הכביש מרגישה המכונית הזו מצוין. לפני הכול היא מייצרת נוחות נסיעה טובה, עם בידוד טוב מאיכות הכביש ורעשי הסביבה ורעשיה שלה עצמה. זה ממשיך עם התנהגות משרת ביטחון שנסמכת על המון יכולת של השלדה הזו ולא רק על גודל סוליות הצמיגים. ההגה, הגם שקל למדי, מדויק מאוד ותגובות השלדה לפקודות ולדוושות מדודה וצפויה. המכונית הזו מכויילת באופן רך מדי בכדי להזכיר את האחיות הספורטיביות למשפחה, אבל השורשים הנכונים בהחלט שם. מי שמחפש הנאה וקצת שעשוע בין גלגליה האחוריים – בהחלט ימצא אותו.
יחידת ההנעה יעילה, לא יותר. לביצועים אין כאן שום תלונה. מנוע הבנזין נראה חלוש אולי עבור מכונית ששוקלת קצת יותר משני טון. עם ארבעה ציל’ ו-184 כ”ס הוא זקוק לעזרת הצד החשמלי של מערכת ההנעה. זו מוסיף עוד 109 כ”ס משלו וביחד הם יכולים להגיע לפרצי הספק משולב שעומדים על 292 כ”ס. באופן הזה, יחידת ההנעה מציגה בשר מספק וגם נתוני ביצועים מצויינים. אגב חלקות נפלאה. גם תיבת ההילוכים האוטומטית בעלת 8 יחסי-העברה, עוברת בין אלו בצורה זריזה מחד וחלקה מאידך.
החלק הפחות מלהיב כאן קשור ליכולת הנסיעה על טהרת החשמל. ב.מ.וו מצהירים על 56 ק”מ נטולי זיהום עד למהירות של 140 קמ”ש. אנחנו לא הצלחנו לחלק יותר מ-30 ק”מ חשמליים לאורך נסיעת המבחן, אולי בגלל אופייה. ניתן לבחור במצבי הטעינה והשימוש ביכולת החשמלית וניתן גם לשמור את הסוללה לזמן אחר. אפשרויות הניהול והשליטה מהבחינה הזו עומדות כולן לרשות הנהג.
יאמר לזכות יכולת הטעינה הרגנרטיבית שהיא אפקטיבית מאוד וממלאת את הסוללה באופן שוטף. אבל עדיין, היינו שמחים לקבל יכולת חשמלית שנפרשת על טווח רחב יותר של ק”מ. בייחוד בעידן הזו, שכול-כולו מתעסק בחשמליות שנמצאות מעבר לסיבוב ומהפכה שהנה עוד רגע שוטפת אותנו. מי שבטוח יוצאת נשכרת מהמערכת החשמלית היא צריכת הדלק, שעמדה על 12.9 ק”מ/ל’ בימי המבחן.
באותה נשימה, ורגע לפני אותה המהפכה. מכונית לא מורכבת רק ממנוע וטווח חשמלי הוא לא כל הסיפור. בטח שלא במכונית סאלון כזו שתפקידה לפני הכול, להחניף לנהג ולעטוף אותו בשלווה. את הדברים הללו, אומנות העולם הישן נקרא להם, הב.מ.וו הזו עושה באופן מרשים מאוד. עוד נגיעה בנושא החשמל, תא המטען משלם על הסידור הזה, מה שמתקבל הוא תא רדוד למדי, גם אם עמוק.
היא מוסיפה על היכולת המסורתית גם תא נוסעים עדכני, רב מסכים אפשרויות וטכנולוגיה, אבזור נוחות רב ומערכות בטיחות מתקדמות עם תפקוד סופר-יעיל. כמו רבות מסוגה בתקופה הזו, היא מסמלת מעין קו תפר. בין אומנות ישנה, ליעילות חדשה. בין מה שהיה למה שיהיה. ככזו היא שלמה מאוד מצד אחד, וקצת חסרה מצד אחר.
ב.מ.וו E530
מנוע: היבריד, 1,998 סמ”ק
הספק (מירבי משולב): 292 כ”ס
מומנט (מירבי משולב): 42.8 קג”מ
גיר: אוטומטי, 8 היל’
הנעה: אחורית
תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש: 6.4 ש’
מהירות מרבית: 235 קמ”ש
צריכת דלק(מבחן): 12.9 ק”מ/ל’
מחיר: 480,000 שקלים
בעד: תצוגת יכולת
נגד: קצת חשמל
שורה תחתונה: כהונת מעבר