בגיל 18 החל לעבוד, למורת רוחו של האדמו"ר, ואז הסתבך עם משמרת הצניעות הידועה לשמצה. "הם שמו עלי עין אחרי שעזבתי את הישיבה והתחלתי לעבוד. איימו להרביץ לי אם אצא עם בנות. אחד הבכירים איים עלי, אמר שאולי תקרה לי תאונה ואף אחד לא יידע מי עשה את זה. שישפילו אותי. אמרתי לו שיעלה אותי לגג הבניין וידחף אותי למטה, כי אין לי מה לחפש בעולם החרדי".
לאחר שהכריחו אותו להתחתן בניגוד לרצונו הוא חזר בשאלה ויצא לעבוד באילת. משם יצר קשר עם אהרון גרנות, פעיל חברתי המכונה "אבי החיילים הבודדים החרדים", ועבר להתגורר בקריית ארבע. "יש המון צעירים שרוצים לצאת מהחסידות ומפחדים. כשאני הורדתי את הפאות פחדתי להסתובב ברחוב, שלא יראו אותי. זה כמו ללכת ברחוב עירום. בשנה שבה הייתי נשוי סבלתי כל כך, זה היה גיהינום. אני לא מאחל לאף אחד לעבור את זה. אני מוכן להתראיין רק כדי שאנשים יידעו, ושלא יעברו את מה שאני עברתי".
לפני שבוע הוא התגייס למשטרה במסלול שח"ם, ועתיד לשרת בשכונות החרדיות של ירושלים, מול חבריו לשעבר. "כן, אני חושש שיפגעו בי פיזית. אבל אני כבר לא מפחד, אלא גאה במה שאני עושה גם אם אצטרך לשלם על זה מחיר. אני מוכן לזה. יכולתי לשרת במקום שבו אף אחד מהמשפחה או מהמכרים שלי לא יראה אותי, אבל אני רוצה לעזור למדינה, לתקן את הנזקים שאני וחבריי גרמנו. פעם הייתי בצד של המפגינים, והיום אני עושה את ההפך, מכפר על זה שזרקתי אבנים על שוטרים וקראתי להם נאצים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו