ראו כדוגמה את צבירת הכוחות של צבא רוסיה בגבול אוקראינה, שכולה "הרמת שריר" של פוטין כניסוי להביך את ממשל ביידן, ובהמתנה לראות מה יוליד יום - די בכך כדי להבין שאנחנו שחקנים משניים במשחק הזה. ואולם, דווקא כשמדובר בישראל המציאות יותר מורכבת - חילופי השלטון באמריקה בין טראמפ, שהיה נשיא שללא ספק תמך בישראל באופן חסר תקדים, ובין ממשל ביידן, שבאופן טבעי נותן כתף קרה, אך בימים אלו ביתר שאת. אמריקה רוצה לברוח מהמזרח התיכון, ולשם כך היא מנסה לייצב את הקונפליקט עם איראן באמצעות הסכם - יהיו השלכותיו אשר יהיו. מה תאמר ישראל בהקשר הזה? נדמה שאת ביידן זה לא ממש מעניין. הייתי מצפה מהנשיא האמריקאי לשבת עם ראש ממשלת ישראל ולסכם איתו קווי התקדמות מול האיראנים - אך זה לא קורה, והמבין יבין.
אמריקה תסגור עם איראן דיל. ההגמוניה האיראנית במזרח התיכון תמשיך להתבסס, ואנו נידרשים להמשיך ולהתמודד. לאירוע הזה יש השלכות. המזימה האיראנית מחזיקה בידה הדק, חלקו מוביל לגל ניפוץ בלבנון, חלקו בסוריה וחלקו בעזה. סוריה, לעת עתה, מחוץ למשחק בהקשר פעולות ריבוניות נגדנו, הרבה בשל האינטרס של פוטין לשמר שם את היציבות, ואולם חזית הצפון וחזית הצפון של ישראל מאותתות לנו בדיוק מה שאיראנים מעוניינים. איתות אחד נובע מהפעולות המיוחסות לישראל סביב מרחב השיט ומיכליות הנפט, איתות שני סביב התקיפה המיוחסת לישראל על תשתיות הגרעין, ואיתות שלישי הוא לאמריקה סביב תנאי המשא ומתן לקראת הסכם.
במצב הנוכחי כלל הזירות מבעבעות, כל שכן הזירה העזאתית. בשנתיים האחרונות זכינו להרבה שקט בזירה הזו - חלק מכך נובע מאתגרי הקורונה, חלק ממאמצי ההסדרה, אך הסטאטוס-קוו בדרום די נשמר. אך חמאס אינו שוקט על שמריו נוכח המציאות שתוארה, לבטח כאשר הפוליטיקה הישראלית מדממת, כאשר ייתכן שערביי ישראל לראשונה יהיו חלק מקונסלציה פוליטית קואליציונית, ובטח כאשר אבו מאזן משך את רגליו מבחירות שבהן חמאס היה צפוי לנצח - פה חמאס מוצא הזדמנות לאותת לישראל.
תיעוד השיגור מרצועת עזה לעבר שער הנגב // צילום: דדי פולד
את האיתות של חמאס ראינו בימים האחרונים - הם הקפידו לשמור על ירי קצר טווח, לא העצימו את השיגורים, והאירוע עד כה היה מצומצם ולא גבה מחיר בנפש. הרבה מזה כתוצאה מאי התגובה הישראלית, שאולי מנעה כניסה ל"מארב אסטרטגי" בגינו ניגרר להסלמה בתנאים פחות נוחים לנו תחת ההקשרים המתוארים. כאשר אתה מצוי במריבה פוליטית, ותמיכת בת הברית שלך נתונה יותר להגמונייה שיעית - אתה לא מאתגר את עצמך. מכאן הטקטיקה הנגזרת.
ישראל לא מעוניינת בהסלמה. זה לא קורה סתם כך- המציאות כפי שהיא בימים אלו מוכתבת מכל ההתרחשויות שמגוללות כאן. העולם מצוי בצומת משמעותית, הממשל בישראל מצוי בצומת משמעותית, והסלמה ביטחונית עשויה לטרוף לכולם את הקלפים. מכאן, שלעת עתה כולם מעדיפים שקט. גם בחמאס כנראה. אולי השיגורים האחרונים היו סימן לבאות, אולי התרסה, אולי ניסיון ליצור חיבור לרחוב הערבי בייחוד בירושלים. בכל מקרה, חמאס לא מסלים מעבר. גם הם כנראה מעוניינים כרגע בשקט.
והשאלה הנשאלת היא האם השקט באמת משרת אותנו? ואולי דווקא עכשיו הוא הזמן לטרוף את הקלפים ולפעול בכל הכוח מול חמאס, ומול כלל הגורמים המבעבעים כאן - ישראל יוצאת מהקורונה, תנאי הפתיחה שלנו הרבה יותר משופרים, צה"ל מוכן, ועכשיו אולי הזמן לפעול ולהפיל את אותם קלפים שכל הזוממים לרבות איראן משחקים איתנו בהם.
ישראל לא מנהלת את העולם, אך ישראל היא בפירוש פקטור, וכעם חפץ חיים ייתכן ואנו מצויים במקודה בה היוזמה חייבת להיות בידינו. אולי זהו הזמן להסיר חלק מהאיומים אשר על סדר היום - כי דווקא עכשיו, כשהכל מבעבע ולא יציב, אולי דווקא עכשיו נכון לתת עוד מכה או דחיפה, ולהקריס את מה שמאיים עלינו כאן כבר יותר משני עשורים.
הכותב הינו מפקד חטיבת שריון לשעבר, כיום חוקר יחסי צבא וחברהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו