מטרת חמאס: הר הבית נקי מיהודים

דרישת חמאס מישראל להפסיק את ביקורי היהודים בהר הבית "בתמורה" לשקט בדרום, מועלית על ידי ארגון טרור שחש כי חדל לשלם מחירים על התנהלותו הפרועה - הן כאשר מדובר ברקטות על דרום הארץ, והן במקרה של פיגועים בירושלים, בלוד או בשטחי יו"ש. חמאס מציג עולם הפוך: במקום שישראל תרתיע את ארגון הטרור - חמאס מבקש להרתיע את ישראל. לא פעם הוא גם מצליח.

הארגון שמינף את עלילת הדם המודרנית "אל־אקצא בסכנה", והפך אותה לפס ייצור של פיגועים כדי "להציל", "לשחרר" או "לגאול" את אל־אקצא מהיהודים ומישראל ש"מטמאים את מוסלמיותו", הולך עתה עוד צעד קדימה.

חמאס אינו מסתפק עתה בעלילות כזב על מדינת ישראל, שמבקשת לכאורה למוטט את מסגדי הר הבית; הוא אינו מסתפק עוד בשיגור סכינאים ודורסים לחוצות ערי ישראל "בשם אל־אקצא" ו"למען שחרורו". הוא גם אינו מסתפק עוד במפגעים, שהתגאו בחקירותיהם כי ניסו לבצע פיגועי סכינאות במבואות הר הבית כדי לשבש ולמנוע ביקורי יהודים בהר.

עכשיו חמאס מרשה לעצמו ללכת עוד צעד קדימה ולשים דברים על השולחן: סוף לביקורי יהודים בהר. חזרה לתקופה שבה יהודים היו מנועים מלבקר בקדושים שבמקומותיהם. 

צריך לקוות שאין איש במפלגות הציוניות או במערכת הביטחונית והמשטרתית שבמוחו חלפה המחשבה להיענות לדרישה החצופה הזאת. האפשרות לבקר בהר הבית היא כבשת הרש האחרונה שנותרה ליהודים במקום, אחרי שב־1967 החליט שר הביטחון משה דיין לאסור תפילת יהודים בהר.

ממשלות ישראל לדורותיהן דבקות מאז ב"סטטוס קוו" הזה, אף שהמוסלמים הפכו את הר הבית על פיו מאז אותם ימים ורמסו את "הסטטוס קוו המקודש" בשורה של עניינים: הם הקימו בהר שני מסגדים נוספים - אל־אקצא הקדום ו"אל־מרוואני" שבאורוות שלמה. הם השמישו גם את מתחם שער הרחמים כמקום תפילה מוסלמי, פגעו בעתיקות הר הבית והשחיתו אותן, והרחיבו מאוד את השפעתה של ירדן על הנעשה בהר, עד שהפכה לשותף בפועל של ישראל בניהול המתחם. הם גם הצליחו לקנות לעצמם אחיזה ב"עוטף ההר", בדמות השפעה ומעת לעת גם זכות וטו על שינויים למרגלות כותלי הר הבית (המזרחי, הדרומי והמערבי).

בשנים האחרונות נרצחו ונפצעו יהודים על ידי מחבלים בעלי זיקה לחמאס, שביקשו בפיגועיהם "לחסום" או "לשבש" את ביקורי היהודים בהר הבית או "לפגוע" בהם. כזה היה למשל מסבאח אל־סביח ממזרח ירושלים, שרצח את לבנה מליחי ואת יוסף קירמה. כזה היה גם מוחמד טראירה, בן 19, מהכפר בני נעים, שרצח במיטתה את הלל יפה אריאל בת ה־13 בפאתי קריית ארבע. גם בראא' עיסא, שדקר ופצע ישראלי בנובמבר 2015 סמוך למרכול באזור שער בנימין, כתב כי הוא "מקדיש את עצמו לשמירה על מסגד אל־אקצא", וכך גם בהאא חליל עליאן ובלאל אבו ע'אנם, שני המחבלים שרצחו בירי שלושה יהודים באוטובוס ברחוב עולי הגרדום בירושלים (אוקטובר 2015). כולם ועוד רבים אחרים קשרו את מעשיהם לאל־אקצא.   

כל מאות הפיגועים הללו שבוצעו בשנים האחרונות "למען אל־אקצא" וכדי "לחסום את דרכם של היהודים לשם", לא הועילו לחמאס, שעכשיו מנסה לכתוב משוואה חדשה: דרום שקט תמורת הר הבית נקי מיהודים. צריך להבין ולהפנים זאת. להשיב לו ב"לא" רבתי ופומבי, ובעיקר להשיב את ההרתעה מולו.