בפעם הראשונה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין דיבר על פיתוח טורפדו גרעיני שישמיד ערים במערב על ידי יצירת גלי צונאמי גרעיניים, מומחים צבאיים במערב חשבו כי מדובר בפנטזיה, וכי הנשיא הרוסי מתאר כלי נשק גרעיני חריג כזה במסגרת המלחמה הפסיכולוגית של רוסיה עם המערב. אלא שכעת כבר ברור כי לא מדובר כלל בפנטזיה אלא בכלי צבאי אמיתי בשם פוסידון (Poseidon 2M39), טיל טורפדו רוסי שפועל כמו מל"ט תת ימי ושככל הנראה מצוי ממש בשלבים אחרונים של פיתוח צבאי טקטי ואסטרטגי.
שינוי הגישה במערב ביחס לטורפדו הענקי הזה הגיע בשלבים, כאשר ממש לאחרונה התברר שמדובר בכלי לחימה אמיתי אחרי ששלוש צוללות גרעיניות רוסיות שנצפו מבקעות את הקרח בים הקרח הצפוני, נראו עם דלתות מיוחדות שהותאמו לירי של הטורפדו החריג בגודלו. מדובר בטיל באורך של כ-20 מטרים ובמשקל חריג של 100 טון. עדויות קודמות להימצאותו של טיל תת ימי כזה בידי הרוסים הגיעו מצילומי ספינות מחקר רוסיות באזור הארקטי. היה מדובר לכאורה בסרטון לא מזיק של ספינות המחקר עד שהתברר כי באחד הצילומים נראה טיל פוסידון גדול מצוי על כלי השיט. צבר העדויות האלו, בעיקר העובדה שהרוסים הסבו שלוש צוללות לכאלו שמסוגלות לשגר את הטיל, שכנעו את הרוב המוחלט הגדול של המומחים במערב כי מדובר בכלי אמיתי. כיום גם ברור כי הנשיא ולדימיר פוטין, עוקב מקרוב אחרי ההכנות לפריסת הטילים לאורך חופי הים הצפוניים של רוסיה.
בעקבות משבר האקלים, הפכו חופי הים הצפוניים של המדינה לנגישים יותר, וכתוצאה מכך לכאלו שיש להגן עליהם, וזאת מעבר האינטרסים הרוסיים במשאבים באזור הקוטב. לכן פוטין הורה לפרוס את הטילים וצוללות גרעיניות לאורך הקוטב הצפוני עד 2022. על פי הידוע, מדובר בטילים בעלי יכולת תנועה עצמית על ידי דרך גרעיני לטווח של 10,000 קילומטרים שנושאים פצצות בעוצמה של 100 מגה טון, פי שניים מפצצת האטום הכי גדולה שפוצצה אי פעם, פצצת הצאר הרוסית. היתרון הרב של טילים תת ימיים אלו הוא היכולת שלהם לנוע על קרקעית הים בשקט רב וכך לחדור דרך מערכות ההגנה של המערב ולחולל פגיעה אדירה בערי החוף ללא התרעה מוקדמת. יתרון נוסף הוא כי ניתן לשגרם גם מספינות ולא רק מצוללות.
הסיבה לעוצמה האדירה של ראש הנפץ היא הצורך לחולל גל צונאמי ענקי מספיק גדול שיפגע וישמיד את הערים בחוף. בחינות שבדקו במערב עוד בזמן המלחמה הקרה הראו כי פיצוץ גרעיני תת ימי אינו מספיק אפקטיבי בדרך כלל כדי לחולל צונאמי הרסני על ערים וכי רוב הגל הגדול יתפזר על מדף היבשת לפני ההגעה אל החוף. אולם פצצה בסדר גודל של 100 מגה טון, יכולה לחולל גל עצום לפני מדף היבשת כך שייווצר צונאמי גרעיני שיפגע בערי החוף.
על פי הערכות שונות קצב התנועה של הטיל הוא של 80 מייל ימיים, מה שאומר שהטיל ינוע זמן רב מרגע שיגורו ועד הפגיעה שלו. עם זאת הרוסים טוענים כי הם יכולים לשגר את הטילים במהירות של 120 מייל ימיים. המהירות הגבוהה הזו ככל הנראה היא הגזמה מכיוון שטיל שינוע במהירות כזו בתוך הים יכול רעש עצום ויהיה קל לזהות אותו. כך לפחות חושבים במערב, בהנחה שהרוסים לא מצאו דרך לצמצם את הרעש שמחוללת התנועה של הטיל. בכל מקרה בקצב של 80 מייל ימיים, יכול טיל שקט לחדור את כל ההגנות של המערב, בניגוד לירי טילים אוויריים שהינם גלויים יותר.
מי שהתייחס בפומבי בארה"ב לטיל היה עוזר מזכיר ההגנה האמריקני כריסטופר א. פורד, שאמר בנובמבר האחרון כי טילים כאלו יכולים לפגוע ואף למחוק ערי חוף בארה"ב. מנגד גורם בצבא הרוסי שהתייחס לטיל בסוכנות הידיעות הרוסית טאס, ניסה להקטין את הזעם המערבי על הטיל ואמר כי הוא יישא עליו רק מטען של 2 מגה טון. אלא שקשה להבין איזה ראש קרב יוצב בפועל על הטיל מכיוון שהרוסים עצמם משנים כל הזמן את הטענות ביחס לראשי הקרב של הטיל.
חשוב לציין כי העניין הרוסי בטיל זה אינו מקרי אלא מדובר בתחום היחידי בו רוסיה יכולה להשתוות לארה"ב בתחום הנשק הגרעיני. בינתיים ידוע כי הרוסים ייצרו 30 ראשי קרב מסוג זה. בינתיים גם ארגונים להגנת הסביבה מביעים דאגה מהפרויקט הרוסי הענקי הזה. הסיבה היא כי הרוסים ידועים בתקלות שיש בצוללות שלהם. תקלה בצוללות שתישא עליה טיל ענקי מסוג זה עלולה לזהם אזורים שלמים באוקיינוסים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו