"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הווריאנט הדרום אפריקני עמיד יותר לחיסון לקורונה"

לפי מחקר שבוצע בישראל בקרב כ-800 נבדקים, הזן של הנגיף "פורץ במידה מסוימת" את ההגנה החיסונית • הערכה: יעילות החיסון אינה יורדת באופן דרסטי

,עודכן
מרכז חיסוני קורונה, צילום: אורן בן חקון

הווריאנט הדרום אפריקני של הקורונה עמיד יותר לחיסון מאשר הווריאנט הבריטי, כך לפי מחקר משותף של מכון כללית למחקר ואוניברסיטת תל אביב.

על פי המחקר, הראשון מסוגו, הזן מצליח "לפרוץ" במידה מסוימת את ההגנה שנותנות שתי מנותהחיסוןשל חברת פייזר. עם זאת, החוקרים הסתייגו באומרים כי עדיין לא ניתן להעריך במדויק את שיעור הירידה ביעילות החיסון. הם מעריכים כי היעילות שלו אינה יורדת באופן דרסטי, מכיוון שהזן הספציפי הזה נדיר מאוד בישראל.

החוקרים איתרו מטופלים של קופת החולים כללית שנמצאו מאומתים לקורונה החל מהיום ה-14 לאחר שקיבלו את מנת החיסון הראשונה שלה. "יצויןכי היעילות הגבוהה שלהחיסון לקורונההביאה לכך שמספר נמוך מאוד של מחוסנים נדבקו בקורונה, ולאחר איתורם, לכל מחוסן שנמצא חיובי לקורונה 'הוצמד' נדבק שלא חוסן הדומה לו בגיל, במין, במגזר, באזור המגורים ובמאפיינים נוספים", כך לפי החוקרים.

על פי פרופ' עדי שטרן מאוניברסיטת תל אביב, במחקר נמצאו באופן מובהק יותר מקרים של הזן הדרום אפריקני בקרב מחוסני המנה השנייה בהשוואה לקבוצת הביקורת. "פירושו של דבר היא שהזן הדרום אפריקני יכול לפרוץ במידה מסוימת את ההגנה החיסונית", אמרה.

החיסון לקורונה // צילום: אורן בן חקון
החיסון לקורונה // צילום: אורן בן חקון

המחקר התבסס על כ-800 נבדקים (כ-400 זוגות) של מחוסנים ולא מחוסנים שנמצאו חיוביים לקורונה. כל הנגיפים שבודדו נשלחו לריצוף גנטי.

המחקר, שנערך כשיתוף פעולה בין חוקרים ממכון כללית למחקר ואוניברסיטת תל אביב, הובילו פרופסור שי בן שחר, מנהל המחלקה לרפואה מותאמת אישית במערך החדשנות בכללית, ד"ר דורון נצר ראש אגף הרפואה בחטיבת הקהילה בכללית, ופרופ' עדי שטרן מבית הספר על שם שמוניס למחקר ביורפואי וסרטן בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' רן בליצר, מנהל החדשות בכללית ומוביל המחקר, מסר:‏"אם נחווה עוד התפרצות, הזן הדרום אפריקני הוא כעת המועמד הסביר ביותר להתפרצות בכך שיגרום למחלה בלא מחוסנים, אך גם במחוסנים (לעומת הזן הבריטי). ‏התנאים כעת לא מאפשרים לזן זה התפשטות נרחבת, זאת בשל שילוב של ההגנה (החלקית) של החיסון הנרחב ואמצעי הזהירות האחרים (מסכה ריחוק). זה עשוי להשתנות, ולכן יש להמשיך ולהגביר את מאמץ הניטור, הריצוף הגנטי והחקירות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר