האומה מפולגת, אבל המטוס מחכה ללפיד

זה לא בחירות עד שהגברת השמנה לא שרה, מחממת מנועים, רצה על המסלול וממריאה כדי לקחת את יאיר לפיד לאיזה יעד נחשק בחו"ל. השבוע, בערב יום השואה, המריא לפיד כהרגלו לארה"ב, לביקור שאמור להסתיים לקראת יום העצמאות. הוא תואר באופן רשמי כ"חופשה", וגרר ביקורת רבה הן בשל התזמון הלאומי והן בשל המצב הפוליטי. אבל האמת היא שזו לא הפעם הראשונה של לפיד בשחקים. למעשה, מדובר בדפוס חוזר. 

באפריל 2019, בדיוק לפני שנתיים, התקיימו הבחירות הראשונות של הסבב הנוכחי. כחמישה ימים לאחר סגירת הקלפיות המריא לפיד, במקרה ההוא לפריז - ונטש מאחוריו מערכת פוליטית סוערת ומפולגת, שהתפוצצה כעבור חודשים ספורים בעקבות החלטתו של ליברמן לא להצטרף לממשלת הימין. במקרה, או שלא, גם ליברמן שהה באירופה במקביל לנסיעתו של לפיד, עובדה שעוררה ספקולציות אצל הכתבים הפוליטיים בדבר שיתוף פעולה ביניהם. לא ידוע אם השניים נפגשו או לא, אבל השורה התחתונה מלמדת הרבה.

גם בתחילת מערכת הבחירות הנוכחית לפיד דפק כרטיס באמריקה וקיים סבב של פגישות עם יועצים אסטרטגיים המקורבים למפלגה הדמוקרטית. בסופו חזר לפיד לארץ, רגע לפני שנסגרו השערים בשל הקורונה. ושוב, הקשר האמריקני מעורר שאלות על תיאום. כידוע, גם גדעון סער שכר את שירותיהם של יועצים דמוקרטים מארה"ב, חברי "פרויקט לינקולן" הידוע לשמצה, והם ניהלו עבורו קמפיין דיכוי הצבעה של מצביעי ימין. ואכן, כפי שמלמדים אירועי הימים האחרונים, לפיד וסער בהחלט מתואמים.

סוג של iRobot פוליטי

היעדרותו הנוכחית מעלה תהיות רבות יותר דווקא בשל התזמון - מדוע יושב ראש האופוזיציה ממריא לחופשה בערב יום השואה? מדוע הוא נעדר דווקא בחגים הלאומיים הכי מרכזיים בלוח השנה הישראלי? ונוסף על כך, כמובן הקשר הקורונה: זו לא שנה רגילה, טיסות מחייבות הגבלות מסוגים שונים. צריכה להיות סיבה טובה לטוס דווקא עכשיו.

קשה להתחמק מהרושם שלפיד הוא סוג של iRobot פוליטי, שצריך אחת לפרק זמן מוגדר לחזור לתחנת העגינה שלו כדי להתאפס ולהתמלא מחדש. יש לו מספיק אנרגיה להסתובב קצת בקמפיין, לכמה נאומים ואיזה מערך יום בחירות קטן, אבל זהו - פה הוא נגמר ויש צורך לשייט חזרה לחללית האם כדי לקבל חיבוק. יותר מכל אחד אחר, יאיר לפיד הוא מחולל המשבר הפוליטי הנוכחי. למן הרגע הראשון הוא זה המוליך את הקו הנוקשה ביותר נגד ישיבה בממשלה עם נתניהו, והוא זה שסימן את היעד "להוציא את ביבי מבלפור" כסיבת הקיום הבסיסית של כחול לבן והשמאל מאז תחילת ה"פלונטר". 

במאמר בשם "המרכז חוזר" שפורסם בכתב העת "השילוח" ב-2017, מתאר לפיד שיחה עם אסטרטג פוליטי אמריקני שאמר לו פעם "אין דבר כזה קמפיין לא נגטיבי". את הלקח הזה ברור שלפיד אימץ. וגם את היעד הבסיסי הוא הגדיר כבר אז - מאבק ב"פופוליזם". "בעבודה נכונה, עם שיתופי פעולה נכונים, אנחנו נראה בשנים הקרובות יותר ויותר מנהיגים המקימים מפלגות מרכז חדשות, מנצחים בבחירות, מובילים מדינות, לוקחים אחריות בעולם שנראה כאילו פרק מעליו כל עול", הוא כתב. לדבריו, הוא ניהל "עשרות שיחות עם מנהיגים של מפלגות מרכז מאירופה, מאסיה ומהאמריקות". והמסקנה היא ש"מנהיגי המרכז החלו כבר את התנועה חזרה לעבר השלטון". ואכן, היועצים האמריקנים של לפיד הצליחו: טראמפ הלך, נשאר רק נתניהו.

האמת? אין יותר סמלי מהטיסה הזו של לפיד. המטוס מתנתק מהקרקע ומשאיר אחריו אומה חבולה, מפולגת ומלקקת פצעיה, באחד הימים הרגישים ביותר בשנה. אבל מה לזה וללפיד? הוא איש העולם הגדול. שואה, תקומה, זיכרון, אלו משחקי ילדים של הערב-רב המקומי. ללפיד שלנו יש משימה גדולה יותר למלא - להציל את העולם מהביביסטים.