סמוטריץ' מחריף את הטון בדבר הישענות על רע"מ: "גם אם לא אהיה חלק מממשלה כזאת, אלחם נגד הקמתה"

נפתלי בנט משדר שכל עוד המנדט להרכבת ממשלה אצל נתניהו, כל מאמציו שלו עצמו מופנים להצלחת מלאכת ההקמה, ולפיכך כל ממשלה אחרת לא רלוונטית ב־28 הימים הקרובים. בהתאם לכך, דחה בנט ניסיונות חוזרים ונשנים של יאיר לפיד וגדעון סער להתקדם גם בערוץ השני, זה שנועד להקים ממשלה שתדיח את נתניהו ושתישען על מפלגות השמאל. 

בליכוד רותחים. זה לא מספיק, אומרים בסביבתו של נתניהו. כל עוד בנט משדר שיש עוד אופציה, לא יהיה אפשר להקים ממשלה. כולם מבינים שאם נתניהו ייכשל, עדיין לא הולכים לבחירות כי כעת יגיע תור בנט ולפיד. 

איילת שקד לא מתרגשת מהביקורת. "העדיפות שלנו היא להקים ממשלת ימין", היא קובעת. "מרגע שנתניהו קיבל את המנדט, נעשה הכל כדי לעזור לו להצליח. זו העדיפות הראשונה שלנו". שקד לא מפרטת לגבי סוג הסיוע שיעניק בנט לנתניהו, וכן לא את רשימת הדרישות. בנט נתן לנתניהו להבין שבכל סיטואציה שבה ישיג ממשלה הוא יכול לספור את אצבעות חברי ימינה ככאלה שיצביעו איתו, בכפוף כמובן להצלחת המו"מ ומילוי הדרישות. אם נתניהו יביא עריקים - בנט איתו. אם נתניהו יבקש להצביע בעד הקמת הממשלה תוך הישענות על חברי רע"מ - בנט יתמוך. אבל מעבר לכך, לא נראה שבנט מתכוון להזיע למען הקמת הממשלה בראשות נתניהו. 

כל דרישותיו של בנט לגבי תפקידים בכירים בממשלה, מיזוג עם הליכוד ושריון פעילים במוסדות התנועה, ייענו. כך נתן לו נתניהו להבין. הדבר היחיד שלא בא בחשבון כרגע הוא רוטציה. ודאי שלא ראשון, ונכון לעכשיו גם לא שני. 

רע"מ? זו הדאגה האחרונה

מרגע שקיבל את המנדט קבע נתניהו את סדר העדיפויות להרכבת ממשלה, מהקל לכבד. המהלך הראשון הוא לנסות להוריד את בצלאל סמוטריץ' מעץ ההתנגדות. יו"ר הציונות הדתית הודיע שאין מה לדבר על ממשלה הנשענת על קולות רע"מ, ולכן הדבר לא על הפרק. אלא שנתניהו טרם אמר נואש. בימים הקרובים מתכוון ראש הממשלה להשקיע לילות כימים כדי לשכנע את סמוטריץ' להתגמש בעניין. הוא יפנה לרבנים, למובילי דעה בציבור הדתי, לפעילים מרכזיים בציונות הדתית, ויהפוך כל אבן כדי להצליח. מבחינת נתניהו רע"מ היא כסף קל. הימנעות שלה, ויש ממשלה תוך יומיים. 

סמוטריץ', מצידו, לא רק שאינו ממתן את הטון ביחס לממשלה הנשענת על הימנעות רע"מ, אלא אף מחריף אותו. אני לא מוכן בשום אופן שתקום ממשלה כזאת, הוא אומר, כי זו תהיה בכייה לדורות. הוא מדגיש כי "ההתנגדות שלי עקרונית בלי קשר אם אני חלק מהממשלה הזאת או לא. זה לא כמו ליצמן שלא רצה להיות חלק מממשלה שמחללת שבת, לכן התפטר כדי שידו לא תהיה במעל. אצלי זה לא כך. גם אם אני לא אהיה חלק מהממשלה, אלחם נגד הקמתה של ממשלה כזאת. בין אם מבפנים ובין אם מבחוץ. לכן לא אמנע ולא איעדר. אתנגד בכל מצב ובכל סיטואציה. לדעתי מדובר באסון שחייבים למנוע". 

אם אכן דבר לא יעזור וסמוטריץ' ידבק בעמדתו, ינסה נתניהו להוביל מהלך שבו הציונות הדתית תתמוך בממשלה מבחוץ, מבלי להיכנס אליה. נכון לעכשיו סמוטריץ' שולל לחלוטין גם את האופציה הזאת. 

האופציה הבאה למקרה של כישלון, היא פנייה לגדעון סער. ההערכה היא שסער לא יבוא כלל, ואם כן, זה יהיה רק אם יידע שבדרך זו או אחרת הצליח להוריד את נתניהו מהשלטון. אחת האפשרויות היא הגבלת כהונה. נתניהו יתחייב שזו הקדנציה האחרונה. סער לא יסתפק בכך וידרוש ביטחונות. השאלה אילו ביטחונות אפשר לבקש מבלי שנתניהו ימצא פרצה לחמוק מהם. לכן גם האפשרות הזאת דחוקה למדי. 

עוד אפשרות, שבה תומך נפתלי בנט, היא רוטציה שבה בנט ראשון למשך שנה אחת. יו"ר ימינה יזכה להיכנס ללשכת ראש הממשלה, יביא איתו למשך הזמן הזה את סער שיתמוך בממשלת ימין, כאשר ראש הממשלה הוא לא נתניהו, ואילו נתניהו יחזור לתפקידו אחרי שנה. נכון לעכשיו ראש הממשלה שולל מכל וכל את ההצעה. גם כלל לא ברור מה יעשה סער אחרי שנה כשנתניהו אמור לחזור. האם יישאר תחתיו? או יפרוש ויותיר את נתניהו ללא קואליציה? אין לדעת. נתניהו לא מתכוון לקחת את הסיכון. 

יש אפשרות תיאורטית להכניס עריקים. זו האפשרות הקלושה מכולן. אף אחד מהשחקנים הרלוונטיים לא עמיד מספיק בפני המתקפות התקשורתיות האלימות שיופנו כלפיו אם יעשה זאת. הרי אין פשע גדול בעולם הזה מאשר לשבת עם נתניהו ולקיים את ממשלתו. בנט התחייב לא להמליך את לפיד, גם לא ברוטציה. כך גם סער. אלה הבטחות שכבר עכשיו ברור שיופרו במידה שתינתן להם ההזדמנות. אבל על הפרות אלה מקבלים חנינה מיידית. מהתקשורת, לא ברור אם גם מהציבור. 

לא מוצאים נקודת מפגש

בינתיים מתכננים לפיד וסער, לא מעט גם באמצעות זאב אלקין, את היום שאחרי המנדט של נתניהו. אמנם איום הבחירות יהיה אז מוחשי יותר, אך אין זה מבטיח קואליציה. נכון לעכשיו, אין רוב לממשלה בראשות בנט, אם הנשיא יטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה אחרי נתניהו. גם במקרה הזה תיאלץ הממשלה להישען על הימנעות של מפלגה ערבית. 

אף שנראה שכל הצדדים הבשילו עם הרעיון והם מוכנים לכך, מבנט וסער דרך לפיד וליברמן, עבור בנט מדובר בקפיצה גדולה, גדולה מדי. לא רק כי הממשלה נשענת על ח"כים ממפלגה ערבית, אלא כי מדובר בממשלת שמאל לכל דבר ועניין. לכן מתעקש בנט על רוב בממשלה, בקבינט וגם בוועדת השרים לחקיקה.

אם יצליח להכניס להסכמים הקואליציוניים כמה הישגים "ימניים" משמעותיים, למשל בתחום המשפטי ובהתיישבות, הוא מאמין שבוחריו יסכימו לבלוע את הכמוסה המרה. כרגע לפיד לא ממש זורם. מבחינתו הוויתור על המקום הראשון ברוטציה הוא ויתור מפליג גם כך. 

מי שעשוי לטרפד את כל המהלך הוא דווקא נשיא המדינה. ריבלין לא הסתיר השבוע שהוא אינו מאוהדיו הגדולים של נתניהו, בלשון המעטה. אולם אם יחליט הנשיא שלא להעניק את המנדט לאיש אחרי נתניהו, נטייתו היא להעביר את המנדט ישירות לכנסת, כפי שאמר לאיילת שקד במהלך פגישתם. 

במקרה כזה, הבחירות החמישיות כמעט ודאיות. ממשלת מיעוט כבר לא על הפרק במקרה כזה, מאחר שזקוקים ל־61 חתימות על מנת להקים ממשלה, ולכן יזדקקו בנט, סער ולפיד לחתימותיהם של כמה ח"כים מהמפלגות הערביות. השניים הבהירו כי עם כל רצונם להחליף את נתניהו, ועם כל נכונותם להיתמך על ידי רשימה ערבית מבחוץ בלית ברירה, תמיכה אקטיבית כזאת הם לא יהיו מוכנים לקבל. 

רק לא אופוזיציה

בנט לא נלהב מהאפשרות שבה נתניהו נכשל בהרכבת הממשלה והמנדט יעבור אליו או לכנסת, אבל הוא נערך לאופציה הזאת. מלפיד הוא דורש פריטטיות פלוס אחד, כלומר שההכרעה תהיה בידיים של הימין. ההיגיון של בנט, ממרום שבעת המנדטים שקיבל, שלאורם הוא דורש את ראשות הממשלה ואף רוב בממשלה ובפורומים החשובים בה, נשען על העובדה כי רוב העם, כפי שהשתקף בבחירות, נמצא בימין, ולכן לא יכולה לקום ממשלת שמאל. 

ללפיד אמר בנט כי אם במדד הימניות ימינה היא 7, לפיד 5, העבודה 4 ומרצ - 3, אז צריך להקים ממשלה שתהיה בסביבות 6. ולא ייתכן שתקום ממשלה 5 או 4 במדד. לפיד קיבל את התזה, אבל כשהגיעו השניים לתרגם זאת להחלטות מעשיות - לפיד נסוג וסירב. גם העבודה ומרצ מתנגדות בתוקף. 

בנט היה מאוד רוצה לשכנע את הסיעות החרדיות להצטרף במקום ההישענות על הח"כים הערבים. אולם משימה קלה זו לא תהיה. במציאות הנוכחית אריה דרעי וש"ס מחויבים לנתניהו מלא־מלא. מצביעיו של דרעי שמו ש"ס בקלפי רק על סמך הבטחתו שיישב רק בממשלת נתניהו. אם לא היה מבטיח - רבים מהם היו נוטשים ושמים מח"ל. 

נראה שהאופציה היחידה של דרעי להצטרף לקואליציה שלא כוללת את נתניהו, תהיה רק אם נתניהו יודח ותקום ממשלה גם בלי ש"ס. במקרה כזה, אחרי כמה חודשים באופוזיציה, יוכל דרעי להצטרף ולהסביר מדוע הוא נאלץ לעשות זאת בלב כבד. לאשכנזים מעט יותר קל לתמוך בממשלה אחרת ללא נתניהו, בפרט אם מדובר בממשלה שאותה ניתן יהיה להציג כממשלת ימין. 

הנבחרים החרדים לא ממש בימין. למעט אולי מאיר פרוש. משה גפני, יו"ר יהדות התורה, מגדיר את עצמו בכלל איש שמאל. להם לא תהיה שום בעיה ללכת לאופציה אחרת, למעט שני מכשולים אחרים שמחכים להם בממשלה החלופית: יאיר לפיד ואביגדור ליברמן. נוכחותם של השניים תקשה מאוד על הצטרפותם של החרדים לממשלה. אפילו אם קווי היסוד בנושא דת ומדינה יהיו מוסכמים מראש. 

ההערכה היא כי אם תהיה אפשרות כזאת, גפני יהיה הכוח המוביל להיכנס ואילו פרוש ידחף שלא לעשות זאת. בעבר, על רקע חילוקי דעות כאלה, התפצלה יהדות התורה לאגודת ישראל ודגל התורה. בממשלת שרון למשל. לא בטוח שכך יקרה גם הפעם. עם חברי דגל בלבד, גפני לא יוכל להרשות לעצמו להיכנס לממשלה עם לפיד וליברמן. רק כוח חרדי גדול כקונטרה לשניים יכול לעבוד. 

לכן נראה שבמקרה שנתניהו לא ירכיב את הממשלה, יעדיפו דרעי, ליצמן וגפני ללכת לבחירות נוספות. אם האופציה היא אופוזיציה, סביר להניח שהמשחק ייפתח מחדש כעבור כמה חודשים. 

בינתיים עסוקים ראשי המפלגות החרדיות בהכחשת טענות, שנשמעות מדי פעם, כאילו כבר אמרו שאם נתניהו נכשל ייתכן שיצטרפו לבנט, לפיד וסער. נראה שרק זה חסר להם. שהמצביעים הצעירים יאמינו שהנציגים הוותיקים בכנסת בועטים בנתניהו. הם יודעים שהם יהיו הבאים בתור שייבעטו על ידי הבוחרים שלהם.  טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו